עדיין לא ילדתי אבל אני יודעת שהתחושות שלך הן מאוד נפוצות והכי לגיטימיות בעולם. בשבועות הראשונים אחרי הלידה יש התפוצצות של הורמונים ומשהו שנקרא בייבי בלוז- המון בכי, מצבי רוח משתנים וסערת רגשות. זה בסדר, תני לעצמך גם לבכות וגם תהיי בידיעה שזה זמני, זה תקין מה שאת מרגישה וזה יחלוף. לאט לאט את גם תמצאי את האיזון בין הטיפול בו לעצמך, תתרגלי ותצברי ניסיון וביטחון. בטוחה שאת אימא מדהימה. שולחת לך מלא כוחות ואהבה ❤️❤️❤️

ילדתי לפני חודש וגם אני בכיתי הרבה בשבועיים הראשונים היה כל כך קשה הכאפה הזאת שפתאום אין לך זמן לעצמך ובטח שלא לבן זוג מה שעוד יותר מתסכל. מנחמת אותך שלאט לאט זה הופך להיות קל יותר, לא יודעת אם זה בגלל הילד שגדל או בגלל שאת מתרגלת למצב אבל כרגע אחרי חודש מהלידה אני כן מרגישה עדיין שקשה לי לטפל בקטנה כל היום ולהיות איתה בבית כל היום (אצא איתה רק אחרי החיסון בע״ה) אבל זה כן משתפר ואני מרגישה שקצת יותר נהנית ממנה ויותר סבלנית כלפיה ולמדתי איך לנהל את הזמן המעט שיש לי בין לבין כדי לאכול איזה משהו. עדיין אני מסתפקת בארוחות קלילות ולא מבשלת ומעמידה סירים כמו לפני הלידה אבל אני יודעת שזה עניין של זמן עד שזה יגיע. בנוסף מה שנותן לי כוחות זה לחשוב על זה שזו תקופה קצרה בחיים של הילדה שלי שהיא תהיה כזאת קטנה וכזאת ״תלותית״ בי ושאני אתגעגע לזה כשהיא תגדל…

קוראים לזה בייבי בלוז, זה טבעי לגמרי. את עוד הורמונלית מהלידה ומסתגלת לחיים החדשים שלך ולתלות של התינוק בך. מניסיון זה עובר. תהיי חזקה.