יש פה אמהות לצמודים שנמצאות בבית עם 2 הילדים? איך אפשר להישאר שפויות? אני מתמוטטת. יש ימים שאני לא אוכלת, עושה פיפי רק אם עומד ממש לברוח לי שלא נדבר על לשבת. סתם לשבת. אין לי אפשרות להכניס את הגדול למסגרת והשני קטנציק עדיין ממש. אין לי עזרה- משפחה אטומה לגמרי. ההריון האחרון לא היה מתוכנן בכלל וגם ככה הייתי במצב נפשי קשה אחרי הלידה, חשבתי שאני אתמודד אבל מיום ליום זה גומר אותי יותר. אין יום שאני לא בוכה. אין יום שאני לא חושבת מה עשיתי לעצמי. במצבי קיצון אני מדמיינת איך ברגע אחד אני יכולה פשוט לקפוץ מהמרפסת ולסיים להתמודד עם כל הקושי - אבל אני יודעת שאני בחיים לא אעשה את זה גם ועדיין- חושבת על זה כמעט כל יום. אני לא יודעת למי לפנות, מה לעשות, איך להתמודד עם מה שאני עוברת. קשה לי, קשה לי מאוד. רע לי, לא טוב לי. אני מרגישה איך מיום ליום הכוחות שלי פשוט נגמרים.

שבוע 37+4 כל היום אני בשירותים עם מספר 2 זה הגיוני!?!?? גם מבלי לאכול כלום

הי בנות יש לי הפניה לאולטרסאונד להריון צעיר מרופאת הנשים שלי, עכשיו אני בנוקדת מפנה שעליי לעשות את הצילום ובדיקות הדם וכו' ואז לעבור לרופאת הריון בסיכון כשיצרתי קשר עם מכבי אמרו לי שטכנאית הולכת לעשות את הבדיקה זה הגיוני..?

אם יש פה מישהי שצריכה ביטוח בריאות בתנאים מעולים לה / לבייבי מוזמנת לפנות אליי ואעזור בכיף(: