היי, שאלה טכנית! רוצה לקבוע לרופאת נשים לאחת מצויין שעושה אולטדרסאונד ולשנייה לא. מה ההבדל? איך מתבצעת בדיקה ללא אולטרסאונד? לא מוזר?

מותר לתת ג'חנון לתינוקת בת שנה וארבעה חודשים?

שבוע 39+2 אני בבית תכף 2 בלילה והתחילו לי צירים לפני איזה שעתיים, כל 6 דקות בערך יש איזה 40 שניות ציר… מפחדת לנסות ללכת לישוןןןן!! מתי אמורים ללכת לבית חולים???

מישהי שילדה שלוש לידות בקיסרי?

סיפור ארוך מעדכנת סיפור הלידה שלי – מרגש, כואב, ומעל הכל – מלא ניסים הריון ראשון – ההתרגשות בשמיים! זה קרה ממש בתחילת המלחמה, ב-7.10. הייתי אצל ההורים שלי, כי בבית שלי אין ממ"ד. זה היה ההריון הכי קשה שיכולתי לדמיין – כל יום לפחות עשר הקאות, בחילות, צרבות, וכל כאב אפשרי. הבית היה עצוב, כולם היו בהלם ממה שקרה לעמנו, ואני – גם עם פחדים וגם עם הריון קשוח. החדשות תמיד דלקו, ואני הרגשתי איך כל זה רק מחמיר לי את ההרגשה. הייתי הרבה פעמים במיון, רק כדי לקבל נוזלים. כל פעם אמרו לי – "זה יעבור, רק תגיעי לשליש השני וזה ישתפר". אבל האמת? השליש השני הגיע, וכלום לא השתפר. תשעה חודשים של גיהנום – הרגשתי פשוט זוועה. ואז, שבוע 38. יום לפני הלידה – סוף סוף קניתי את כל מה שצריך. אמרו לי שזה הריון ראשון, שזה לוקח זמן, אז לקחתי את הזמן. אגב – לא עשיתי קורס הכנה ללידה!! לא ידעתי כלום – לא מה זה צירים, לא מתי ללכת, לא איך זה עובד. באותו ערב הלכתי לבקר את אמא שלי – היא לא הרגישה טוב, הייתה עם שפעת וחום גבוה. חזרתי הביתה לישון, וב-5:40 לפנות בוקר – הרגשתי כאילו מחזור מגיע. הולכת לשירותים – מלא הפרשות מימיות עם דם בהיר. התקשרתי לאמא שלי, והיא ישר אמרה לי – "לכי למיון, תבדקי". הערתי את בעלי, אבל לא חשבתי שזה לידה – הדלקתי דוד, התקלחתי כמו שצריך, עשיתי סכין, אמרתי – אם בודקים אותי, לפחות אהיה נקייה. הגענו לבית חולים ב-8:30 – אין צירים. בודקים אותי ואומרים לי: "זה ירידת מים, את מתחילה לידה". לא האמנתי!!! אני בחורה ממש ביישנית, ידעתי שאני לא רוצה אף אחד איתי בלידה – רק את אמא שלי. אבל היא בבית, עם חום גבוה... התקשרתי אליה בוכה, והיא אמרה שתשלח את אבא שלי ואת דודה שלי (אחותה) – לא רציתי, אבל לא הייתה לי ברירה. התחילו לי צירים – כל דקה וחצי, כאבי תופת. בסביבות 15:00 בצהריים הכניסו אותי לחדר לידה – פתיחה 5. לא רציתי אפידורל, ניסיתי לסחוב... בפתיחה 6.5 ביקשתי. והמיילדת? גועלית. קרה. בלי טיפת רגישות. הסברתי לה שאני לידה ראשונה, שלא עשיתי קורס, וביקשתי שתסביר לי מה קורה – מתי מזריקים, מה להרגיש. שום תגובה. היא פשוט הפכה אותי כמו עובר ושתקה. תוך כדי ציר חזק הזריקו לי – כאב לי בטירוף. אחר כך היא באה לבדוק פתיחה, ביקשתי רגע, לא רציתי שיגעו בי – אבל היא התעלמה. הרגשתי טראומה. התקשרתי לאמא שלי, בוכה את החיים. ואבא שלי – במקום להרגיע – אומר לי: "אל תוסיפי לה לחץ, היא עם חום". עניתי לו – "תגיד, אתה אמיתי? אני בלידה!!" אמא שלי שמעה אותי – לקחה תרופה, שמה מסכה, והגיעה לבית החולים. ב-17:00 – פתיחה מלאה, מתחילה ללחוץ. כולם איתי. 18:45 – המיילדת החדשה (ברוך ה') אומרת שהתינוק במצוקה, צריך ואקום. התחלתי לבכות. לא רציתי! אמרתי – אני אתן את כל כולי. תוך שניות – רופאים נכנסו, גזרו אותי, ואז הרופא אמר – "תנסי עוד פעם אחת, ואם לא – ואקום". הרופא שנכנס – ענק, שרירי, פשוט נשען עם כל הגוף שלו על הבטן שלי, נותן אגרופים. כאב שלא חוויתי בחיים. אבל – בדיוק אז, ב-19:32 – נולד לי הנסיך שלי. ואז – הכל באמת התחיל. חזרנו הביתה ביום חמישי. אמרו שיש לו חוסר מלא ב-G6PD (אלרגיה לפולים), וצריך לבוא לביקורת צהבת ביום ראשון. בשבת – כולם באו לבקר, אבל לא שמנו לב שהתינוק נהיה צהוב יותר ויותר. ביום ראשון, בביקורת, הרופאה אמרה שאם המדד מעל 14 – ללכת לבית חולים. חזרנו הביתה, ואז היא מתקשרת – "רוצו לבית חולים, זה 25!" לא הבנו מה זה אומר... בבית החולים עשו לו שוב בדיקה – חיכינו עוד שעה, ואז – תוך דקה – 10 רופאים סביבו, רצו איתו לטיפול נמרץ. הכניסו צינורות, חיברו מכשירים. אחרי חצי שעה – מנהל המחלקה יוצא אלינו, לבן, שואל "איפה ההורים?" מכניס אותנו לחדר. פה – נשברתי. הוא אומר לנו – "לא היה מקרה כזה 8 שנים. ננסה החלפת דם, אבל אין הרבה סיכוי. וגם אם נצליח – יכולות להיות פגיעות. חירשות, נכות, בעיות בכבד..." יצאנו משם בוכים. ההורים שלי – טלפונים לכל רב אפשרי. כולם מתפללים. רבנים לא מאמינים למספרים, אבל מברכים. אמא שלי – מתקשרת למנהל באיכילוב, שגם הוא לא האמין. ואז – נס. הרופאה יוצאת, אומרת – "אני לא יודעת מה קרה פה... אבל הצהבת ירדה לבד. בלי טיפול. בלי החלפת דם." התאשפזנו ארבעה לילות, וברוך ה' – הכל עבר. הברית נדחתה, אבל קיבלנו מתנה מהשמים – ילד טהור ושלם. והיום? אני שוב בשבוע 39+5 עוד רגע שוב יולדת, בדיוק שנה אחרי. תודה לה' על כל הניסים והנפלאות!

אימהות לילד 1 מה אתן עושות איתו בימים האלו ? נשארות בבית או יוצאות ?