שלום לכולן♡ פורקת קצת חששות ומחשבות♡ שבוע 20 הריון ראשון, מרגישה תזוזות כבר שבועיים בערך, אתמול פעם ראשונה שהוא ממש בעט וממש נבהלתי ויצאה לי צעקה קטנה כזו של בהלה, בדיוק נכנסתי למיטה לישון.. אני לא יודעת למה, אבל הבעיטות ממש מלחיצות אותי, מישהי מזדהה? באופן כללי אני ממש חרדה להמון דברים, הפחד מהלידה הוא גדול יותר מהכל.. יש לי קעקוע על כל הגב, וכנראה לא אוכל לקבל אלחוש אפידורלי, וזה ממש מלחיץ אותי.. קראתי באינטרנט שיש כל מיני חלופות, אשמח אם מישהי יכולה לספר על החוויה שלה עם אלחוש אחר שהוא לא אפידורל.. איך היה/האם עזר לכאב של לידה? איזה אלחוש? ומעבר לזה אשמח קצת לפרופורציות מנשים שכבר ילדו.. הפחד מהלא נודע, משתק, אני אוהבת תמיד להיות בשליטה על כל מה שביכולתי, אבל פתאום ההרגשה שאין לי שליטה על כלוםם כולל שאני לא יודעת מה הולך להיות, ממש מלחיצה אותי
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות👍1 לייקים

תגובות (7)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 במאי 2024 בשעה 10:40
אני ילדתי פעמיים עם גז צחוק כי אפידורל לא עזר בלידה הראשונה. ממליצה בחום לנסות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי3 במאי 2024 בשעה 10:57
אני איתך! התנועות משמחות אותי כי אני יודעת שהעובר חי ב"ה, אבל מעבר לזה טיפה מקריפ אותי שמשהו זז בתוכי ואני לא נהנית מזה. אל תפחדי מהפחד😉 אז מה אם כולן אוהבות את זה. ולגבי האפידורל אין לי דברי חוכמה לחלוק כי שתי הלידות שלי היו עם אפידורל... אבל הכל חולף ועובר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי4 במאי 2024 בשעה 09:13
הפחד מהלא נודע באמת משגע.. וזה ככה בכל הריון מחדש😊 לי מאוד עזר להיות עם טנס בלידה הראשונה (בשביל לדחות את קבלת האפידורל . בסוף ביקשתי רק בפתיחה 7 וילדתי בלי שהאפדורל הספיק להתחיל לעבוד.. ובלי שתכננתי את זה.). בלידה השניה ילדתי בקיסרי מתוכנן ועדיין יש את הפחד מהלא נודע.. הוא תמיד איתנו..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 במאי 2024 בשעה 05:37
הייתי ממליצה לך לקחת דולה. יש לי חברה בהריון שלא יכלה לשמוע סיפורי לידה לידה והייתי נכנסת לחרדה. הדולה עבדה איתה וזה ממש עזר לה. בנוסף זה קצת מוזר שמשהו פתאום בועט בתוכך אבל אותי זה מרגיע כי אני יודעת שהכל בסדר וכבר אין לי צורך לרוץ כל שבוע לאולטרסאונד לוודא דופק. בהצלחה ❤️

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

מרגישה צורך לפרוק... אני חצי שנה אחרי לידה, ילד ראשון עם בעלי שהוא החבר הכי טוב שלי בעולם ואהבת חיי אני בת 25 והיחידה מכל החברות שלי שנמצאת בסטטוס של נשואה עם ילד. הבן שלי הוא אהבת חיי, אני מברכת עליו ומתפללת עליו בכל יום שבורא עולם ישמור לי עליו ומודה עליו בסוף כל יום... דבר שלא היה לי לפני בכלל כמעט כי לא היית קרובה לדת מי יודע מה אבל מאז הלידה מרגישה שמאוד התקרבתי. כשהוא נולד הייתי בהיי, לא הייתה מאושרת ממני בהתחלה גם לא הבנתי למה כולם שואלים אותי אם אני בסדר כאילו מצפים לשמוע שלא... הייתי מאושרת כמו שבחיים לא הייתי. אחרי שלושה שבועות מהלידה בערך התחלתי להרגיש קצת ירידה באנרגיה... זה התחיל בזה שכשהחושך היה יורד הייתי מרגישה צורך לבכות בלי להבין למה, ולאט לאט זה גלש גם לשאר חלקי היום... לא הרשיתי לעצמי לחשוב שזה דיכאון אחרי לידה חלילה כי מאוד פחדתי מהנושא הזה עוד לפני הלידה כי בעבר התמודדתי עם דיכאונות ולא העזתי ללכת בכלל לכיוון הזה בתקופה שאני מרגישה צורך להיות חזקה מתמיד. כל כך כעסתי על עצמי אם הרגשתי בסוף יום לא שמחה ולא בהודיה על המתנה המדהימה שקיבלתי, אבל לא עצרתי לרגע וחשבתי על השינוי המטורף שאת עוברת כשאת הופכת לאמא לראשונה. היום, חצי שנה אחרי אני מבינה שזה לא היה דיכאון אחרי לידה.. אני מבינה שעם כמה שאני שרופה על הבן שלי והוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, מנטלית החוויה מרגישה כאילו התנגשה בי משאית. כמה החיים משתנים, כמה הזוגיות משתנה, כמה אנחנו משתנות... דברים מקבלים פרופורציות שונות לחלוטין, החופש שלך פתאום מקבל משמעות אחרת בדברים הכי קטנים (גם סתם לקפוץ לחנות בקניון הופך לטקס הכנת תיק קיפול עגלה ונסיעה מלאה תפילות שלא יבכה כשאת על ההגה), הרגשתי כל כך לבד אפילו שבפועל לא היה לי רגע לעצמי. אז לכל מי שמרגישה כמוני, זה בסדר לומר שקשה וזה לא אומר דבר על האהבה שלנו לילדים שלנו וחיבוק גדול לכל מי שמזדהה ואין לה למי לפרוק כי החברות לא קרובות לסטטוס🫶🏼 תודה שקראתן עד לפה🙏🏼
הריון ולידההריון ולידה
💬12 תגובות❤️8 אהבה👍31 לייקים