אנמ בתחילת הריון, כלכך עייפה וצריכה עזרה מינימום! כי בכללי שאני לא בהריון הרגלתי אותו שאני עושה הכל.. והוא? קודם עוזר למשפחה שלו ונמצא שם רוב היום ואוכל שם והמקום הראשון אצלו - המשפחה שלו, דיברתי איתו על זה אין ספור פעמים אבל לא יוצא מזה כלום, הוא ממשיך לשים אותם בדרגה הכי חשובה ועוד אומר את זה בפה. יש לציין שלצערי אנחנו גרים לידם וזה מרגיש שכאילו לא משחררים.... מה אתן הייתן עושות? מתווכחות? רבות? אני גמורה וקשה לי והבן אדם אטום!