מרגישה צער, מקווה שלא יהיה ארוך... אני אמא ל-3 בנים, 4.5, 2.5 ושנה. עד לא מזמן גרנו בבית 25 מ"ר (5 נפשות), תמיד היה בלאגן ועמוס וחוסר סדר ובכל פעם שהיו באים, בעיקר האחיינים, היו הערות " איזה מבולגן, איזה מסריח פה" והערות שהייתי מרגישה חנוקה , כמה שהשתדלתי שיהיה סדר זה לא החזיק מעמד. זה הגיע למצב של הערות מבעלי ופעם הוא גם השתמש במילה שהבית נראה מזבלה ושאלך לראות בתים של אחרים... בשעה טובה עברנו לדירה מרווחת יותר, 4 חדרים, וגם פה, מרגישה שמשהו פשוט לא הולך!!!!! אין מה להשוואת לבית הקודם, אבל גם פה...כבר זכיתי לקבל שוב הערות, הבן של השכנים שנכנס לבית ובדיוק סיימתי לטגן שניצלים ומלמל איזה מסריח פה, בעלי שזרק לי באחד הריבים "ידעתי שנעבור לבית גדול הבלגן יעבור איתנו" יש ימים שאני מגיעה גם למצב שאני מסדרת ושוטפת את הבית גם ב1 ו2 בלילה שהילדים ישנים.. וכל תגובה כזאת, זה כמו חץ של מחנק עבורי. גורם לי להרגיש כמו איזה לא נקייה , או שניהול בית זה דבר גדול עליי... עכשיו שוב אחיינית באה לפה לראשונה , במקרה ראתה את הילד שלי בחלון והוא הזמין אותה לעלות, ודבר ראשון " וואי את חייבת מנקה, יוצא לך לשטוף את הבית לפני שבת? איך ניקית לפסח" ברור שזאת רק ילדה בת 10.... אבל כאילו הוסיפה לו עוד חץ של מחנק ותחושה של כשלוו עצמי... תודה למי שקראה....