.

אחותי קטנה ממני ב 13 שנים, אחרי 3 שנים שאני בטיפולים קשים כולל הפלה, אחותי הקטנה הודיעה שהיא בהריון - ואני בלי שום ילד... נשבר לי הלב, לא הפסקתי לבכות כמה ימים. לא כי היא בהריון, אלא כי הזכירה לי עד כמה כולם מתקדמים בחיים ורק אני תקועה מאחור... אז כמה דברים: 1. קודם כל תשמחי על הילד שכבר יש לך, גם זה לא טריוויאלי 2. זה בסדר לקנא, גם אם זה באחותך. נראה לי שזה אפילו קשה יותר כשזה משהו שקרוב אלייך 3. מאחלת לך שתיקלטי בקרוב ותסיימי עם ידיים מלאות

אני הייתי במקום דומה, כי אחותי נכנסה ל2 הריונות וילדה בזמן שאני הייתי בטיפולים להריון ראשון. אבל בחייייים לא חשבתי על למה היא כן ואני לא, או למה לה מצליח ולי פחות. אלה החיים. אם אני אתחיל להסתכל בצלחות של אחרים, אני אכנס לדיכאון ולא ארצה לצאת מהבית בחיים. מה ששלך- שלך, ומה ששלה-שלה. כל אחת עם הקלפים שלה וזהו. תתרכזי במה שיש לך בחיים ולא במה שאין. זה ממש לתרגל מחשבות חיוביות, להגיד תודה על הדברים הקטנים, יש כאלה שרושמים במחברת כל יום תודה על דבר אחד טוב שקרה להם/שיש להם. כשקשה אז פותחים את המחברת וקוראים, ככה נזכרים בכל הטוב שיש לנו מתחת לאף, ולפעמים צריך רק להסתכל למקום הנכון. תתרגלי את זה ואני מאמינה בך שתצליחי להיפטר מהמחשבות האלה.

כל אחד והקשיים שלו. הדשא של השכן תמיד יראה לך ירוק יותר וזה באמת לא נכון . ממליצה לך להתרכז בעצמך ולחשוב מה יכול לעזור לך להיות יותר רגועה ובטוחה בהתליך לילד נוסף ולהסתכל על אחרים בטוח לא יעזור. ואני אומרת לך את זה מניסיון הייתי בטיפולים ואני צעירה יחסית, גיסתי מבוגרת ממני בארבע שנים ולה אן קשיים, בהתחלה כעסתי שלמה אני כל כך פגומה ועם הזמן הבנתי שצריך לומר תודה על מה שיש תמיד זה יכול להיות קשה וגרוע יותר שום דבר לא מובן אליו..