חודש אחרי לידה, ומניקה. מרגישה כל הזמן רגשות אשמה לגבי האוכל, האם הוא אכל מספיק, האם הוא עלה במקשל ממש אופססיסית לזה. התינוק רגוע יש לו לקרת הערב טיפה גזים שהוא בוכה ולא רגוע אבל מסתדרים. במהלך היום יונק כל פעם שמתעורר משינה, בכללי טפו טפו יצא לי תינוקי שאוהב לישון אז לא באמת יוצא לו לאכל כל 3 שעות בדיוק... כל הזמן יש לי פחד שהוא רעב או שלא אכל מספיק... אני שואבת לפעמים ומקפיאה לא רוצה לוותר על ההנקה ולא רואה לשאוב ולתת בקבוק (יש משהו בחיבור שהוא בהנקה ישירה מהציצי) ההרגשה הזו ממש ממש קשה לי ברמה שאני לא יכולה לחכות כבר שהוא יתחיל טעימות (היא רק בן חודש כן?!) שאני אדע שהוא אוכל עוד משהו נוסף לציצי... איך אפשר להרגיע את ההרגשה הזו? ממש ממש לא רוצה לוותר על הנקה מלאה, כי יודעת כמה זה חשוב... אם תינוק ישן הרבה ואכול כל פעם שקם זה בסדר או שחייב ממש ממש כל שלוש שעות להעיר אותו לאוכל... לא רוצה להעיר אותו פשוט כי הוא באמת ישן טוב😮‍💨 עדיין לא הייתי בטיפת חלב ולכן לא יודעת כמה עלה במשקל ויש לי חרדה שיגידו לי שם שהוא לא עלה מספיק וצריך לשלב תמל שאני ממש לא רוצה בזה