הפעם יהיה לי קשה לכתוב את מה שאני מרגישה. מקווה שאצליח מרגישה שאם הייתי צבע הייתי צבע אפור צבע של כלום לא שחור או לבן או אדום אף אחד לא היה בוחר באפור כי זה הצבע הכי משעמם שקיים ומי ישים לב אם הוא נמצא או לא? אז אני מרגישה אפורה, שקופה בלתי נראת. מרגישה מבטים כלפיי, רגשות מחשבות. והם לא טובים. לא חושבת שמסתכלים עליי בעין יפה. ואולי זה בגלל שאני לא מסתכלת על עצמי בעין כזאת. אבל איך אסתכל שככה חיי נראים? שבעלי מדבר אלי איך שהוא רוצה מנתק לי את הטלפון יוצא מהבית ואת.. סולחת ושותקת. שהמנהלת שלך בעבודה מתנכלת לך על קטנות ואת.. שותקת. שאת בלי חיים בלי ספורט כל היום אוכלת גאנק ובאינסטגרם רואה חיים של אנשים אחרים כל היום. אין לי למי לפרוק לא נותרו לי חברות או חיים תמיד לא טוב תמיד יש על מה להתלונן החג הזה אולי הראה לי כמה אני בודדה