לא רציתי להגיב בפוסט של מישהי, כי חשוב לי שכולן יראו, נכון שעברנו לפניי שבועיים אסון עצום ונכון יש חרדות ופחדים שלא ידענו שקיימים בנו, גם אני ישנה עם עין אחת פתוחה וסכין לידי, אתחיל בזה שהכל בידיי שמיים רק הקב"ה קובע מה יהיה, רצה עכשיו שמועה על ערבים שמצלמים בניינים, נתחיל מזה שמספיק ערבי ישראלי (לא פלסטיני)שעושה לייק לפוסט תמיכה בעזה, כמה דק הוא בתחנת משטרה, בסטטוס הקיים כרגע מדינת ישראל לא מביאה הזדמנויות, וניראלכן שאחריי מה שקרה המשטרה והצבא ישבו בשקט?? יש להם הוראה שאם ניראה להם שמשהו לא בסדר מותר להם לירות, בלי לבדוק, בלי רחמים, נשמע לכן הגיוני שהם יפקירו, הם אנחנו, הם אחים שלך ושלי, ויש גם את הכיתת כוננות של הערים, והכל בסדר, ואם תשאלו אותי מישהו פירסם פרסום ישן, והערבים תפסו על זה טרמפ ראו שזה מלחיץ אותנו, אגב יכול להיות מאוד מאוד, שארץ עויינת אחרת מבקשת שיעשו את זה נטו כדיי לזרוע פחד על התושבים, כי אנחנו אוכלים טוב טוב פחדים, המדינה עברה טראומה רצינית, והיא לא תתן לזה לקרות שוב, עם ישראל חי לנצח נצחים, זכינו אחת אחת בפינצטה להיות יהודיות לגור בא"י שניתנה לנו, ומי שחושב שיעיף אותנו חי בסרט עמוק עמוק עמוווקק.

תקשיבו הבת שלי בת 2.9 כבר מפסח גמולת יום. הורדתי לה לפני שבועיים את ״התחתון לילה״ שזה חיתול מכנס והיא פשוט יכולה לעשות פיפי על עצמה ולהישאר לישון ככה עד שקמה. זה לא מעיר אותה! וככה פעמיים בערך אני מחליפה לה בלילה ובבוקר היא עושה פיפי לפני שינה גם וגם מפחיתה לה שתיה לקראת. מה עושים? איך מתקדמים? להחזיר חיתול בלילה?

היי בנות תגידו זה נראה לכם כמו התחלה של שיניים? בימים האחרונים הבן שלי עצבני מאד! ומחפש כל הזמן עם הפה אבל כשאני מציעה לו לאכול הוא לא רוצה, דוחף כל הזמן אצבעות לפה גם את שלי וגם את שלו, נשמע כאילו זה ממש שיניים אבל נראה לי קצת מוקדם לא? הוא בן 3.5 חודשים

שבועיים אחרי לידה, יש לי ילד בן 6 בבית. אני מרגישה ממש מועקה ודכדוך אחרי הלידה. כאילו למה עשיתי את זה לעצמי? היה לנו ממש טוב וקל רק שלושתינו. והבאתי את הילד השני כדי שהבכור לא יהיה לבד בעולם ויהיה לו אח. אבל מרגישה שהחיים שלי נלקחו ממני ואני לא רואה את הסוף. אני בפחד מוות מהלילות, מלאה רגשות אשמה שאין לי זמן להיות עם הגדול. התינוק כל הזמן רוצה לינוק ושלא לדבר על זמן לעצמי, בקושי מצליחה להכין לי לאכול אפילו. מתי זה עובר? מתי יהיה לי טוב? 😕