תובנה של לפני שבת;) נכנסתי מקודם למקלחת ופתאום קלטתי את כל סימני המתיחה שצצו לי והתחלתי להילחץ ולהרגיש רע עם עצמי. ובכלל, לראות את מבנה הגוף משתנה ומקבל נפח כל פעם מבהיל אותי מחדש. עמדתי והסתכלתי על עצמי, ואז על הבטן הקטנה שמכילה את האוצר הקטן שלי, ופתאום חשבתי על כל אותן נשים שהיו מתות לקבל את כל סימני המתיחה והמותניים המתרחבות ואת כל ההפתעות שההיריון מביא איתו, העיקר להיות בהיריון. אז איך אני מעיזה להתלונן?? אני צריכה לקבל באהבה את כל השינויים בגוף שלי ובעז"ה אחרי הלידה אעשה מה שאפשר כדי לחזור לעצמי. כרגע מתעסקת במה שחשוב ודואגת לעובר שיהיה לו כל מה שצריך כדי להתפתח הכי בריא שאפשר. זו מתנה שאסור להתלונן עליה ושום היריון הוא לא מובן מאליו! שיתפתי כי אני רואה פה מלא הודעות לחוצות על משקל ותופעות הריוניות (וכן, גם אני לחוצה בדיוק כמו כולן;) אז חשבתי שכדאי לרגע לעצור ופשוט להגיד תודה להקב"ה שזכינו! שתהיה שבת שלום לכולםםם ושנשמע רק בשורות טובות בעז"ה:)