פורקת…. מאז הלידה חמתי לא משחררת כל יום מהלידה באה אלינו ונשארה ימים שלמים וזה התחיל להעיק עליי כבר ומאז היא כל הזמן רומזת על זה שאני לא נותנת את הילד שלי ושהיא לא שומרת עליו במן עקיצות כאלה ולא איכפת לי אני אומרת שאני איתו ואני לא צריכה שישמרו עליו אמא שלי מן הסתם נמצאת איתי יותר ואני מרגישה איתה בנוח והיא לפעמים רואה אותו יותר כי היא באה לעזור לי בבית וחמתי כאילו מתעצבנת ונעלבת מזה אבל זאת אמא שלי! אני מרגישה איתה בנוח ולא מתאים לי שחמתי תסתובב לי בבית ותהיה איתי שאני מניקה ובכלל אין לי כוח אליה היא בסך הכל בסדר ולא אומרת או עושה משהו רע והכל מכוונה טובה אבל אין לי כוח אליה ובעלי לא מבין שזה לא כמו אמא שלי וברור שיהיה הבדל כרגע היא רואה אותו פעם בשבוע ואפילו התחילה להזמין אותנו לארוחות שישי שזה לא היה לפני ועכשיו אנחנו באים פחות למשפחה שלי היא מחזיקה אותו וזה לא שהיא לא רואה אותו. לא מבינה למה ללחוץ הוא יגדל אני אשחרר ואתן לך לשמור עליו אם אצטרך כרגע לא משאירה אותו לבד עם אחרים ועם אמא שלי ברור שאני מרגישה בנוח אז היא תהיה איתי יותר זהו. למה זה כזה קשה איתן??? לפעמים אני חושבת שאולי אני סתם אנטי אליה כבר כי כל דבר שהיא אומרת מעצבן אותי .. אבל יש לזה סיבה!!!