איך מרגישים שאוהבים את הבעל? אני מתחילה לחשוב שאף פעם לא אהבתי את הגרוש שלי

מועדים לשמחה! אני שבוע 23 והתחלתי להרגיש תנועות משבוע 20 בקטנה ובשבוע 22 זה יותר יתגבר והתחלתי להרגיש ממש, בעיקר שאני שוכבת הייתי מרגישה מלא..הבעיה שעכשיו אני בקושי מרגישה אולי תנועה אחת פעם ב... מלא זמן תקין ?

שבוע 37 כמה שקל העובר אצלכם ?

היי בנות לילה טוב אשמח להתייעצות מבנות שכבר ילדו.אני חודשיים וטיפה אחרי לידה קיסרית חירום וכמעט ולא היו לי כאבים אולי בשבועיים הראשונים בעיקר,גם חייבת לציין שאני לא מניקה אבל ניסיתי במשך חודש וכבר אין לי כמעט בכלל חלב.קיצר ביומיים האחרונים יש לי כאבים מוזרים זה התחיל לפני שלושה ימים התחיל לי כאב חזק בחזה בצד ימין כאב כמו כשיש גודש בציצי מהחלב במשך יום וחצי רק צד אחד ואז עבר ואז יום אחרי עוד טיפה כאב אבל רק בצד ימין והרבה פחות כואב ואז לפני יומיים בצהריים שכבתי עם הרגליים מקופלות כשהתינוקת עליי כמו תמיד ופתאום התחילו לי התכווצויות חזקות מאוד בבטן ותחושה של דקירות למטה הרגיש לי כאילו כואב לי לזוז וכאילו שמו עליי 50 טון של בטון והיה לי ככה למשך איזה שעתיים שלוש ואז עבר כלא היה.אתמול שוב פעם הרגשתי התכווצויות חזקות אבל בצד שמאל ושוב פעם הרגשתי מקופלת וכאובה קמתי ניסיתי לזוז וכאב לי שוב פעם תחושה כאילו יש עליי 50 טון ושוב אחרי כמה שעות עבר כלא היה.יש לכן מושג אולי מה זה יכול להיות?חשבתי אולי מחזור כי עדיין לא קיבלתי מחזור ראשון אבל אף פעם לא הרגשתי ככה במחזור וגם אין שום סימנים נוספים שיכולים להצביע על מחזור,אף פעם לא היה לי ככה במחזור ותמיד לפני מחזור הייתי מרגישה כל מיני תסמינים במשך יום וחצי בלי הפסקה ואז ישר הייתי מקבלת היה מתחיל תמיד בדימומים קטנים אדומים או חומים ואז ישר דימומים רגילים ופה ממש כלום ושום דבר חוץ מהפרשות רגילות.

אני רוצה להזמין מנקסט בגדי גוף מעטפת ואני לא מוצאת, למישהי יש קישור או שאין שם?

כתבתי פה פוסט לפני בערך שבוע וחצי , על ההורים שלי שאני כל כך אוהבת שמנסים לקחת שליטה על החיים שלי בדרכים עקיפות (שקרים מניפולציות רגשיות וכו) הדברים שעברתי איתם לא בריאים, שיחקו עם הנפש שלי לתחושתי והתנהגו כאילו שהילד שלי הוא בעצם שלהם, כעסו שקיבלתי החלטות על הילד שלא התאימו להם וכו. השיחה נגמרה בכעס מצידם שאני מעיזה להגיד להם (בצורה מכבדת) שאני לא מקבלת את השליטה הזאת ומבקשת מהם להפסיק לשקר לי להתחיל לכבד את הבקשות שלי ולא לתת לי תחושה של אני יכולה לדבר על מחר ולא שמים עליי. היום ידעתי שהם מתגעגעים לילד שלי וחשבתי שירצו קצת להנות איתו, אמרתי להם שאם בא להם הם יכולים לקחת את הילד בשעה מסוימת מהגן וממש ביקשתי לא לפני השעה הזאת כי הילדים אוכלים וחשוב לי שהוא יאכל לפני שמוציאים אותו, כי בין היתר הילד שלי לא אוכל איתם. הגן עם מצלמות ואני צופה בילד בזמן הגן רואה שהוא אוכל ישן ושהכל בסדר איתו פתאום מחפשת את הילד במצלמות ולא רואה, הם לקחו אותו חצי שעה לפני השעה שביקשתי, הילד לא הספיק לאכול . שואלת את אמא שלי בערך רבע שעה אחר כך היא משקרת(שוב) ואומרת שהם לקחו הרגע, אמרתי לה הרגע או לפני רבע שעה אז היא מתחמקת ולא עונה. היא לא שמה לב ששנייה לפני היא שלחה לי כבר תמונה שהם בגינה.. (שזה נסיעה של כמה דקות לפחות מהגן) נמאס לי נמאס לי נמאס לייייייי אני אמא לשניים אני מנהלת חיי משפחה כבר 7 שנים עושה הכל לבד באופן הכי עצמאי שיש דואגת שכל המשפחה סביבנו יהיו מעורבים ומרוצים שירגישו שאנחנו רוצים להיות בסביבתם ! יש דברים שאפשר לנשוך שפתיים ואני מושכת המון אבל אני לא מסוגלת יותר לדבר להתחנן לבקש שיחות של שעות הסברים כאבי ראש הכי ואז לא עובר שבוע ושוב הם שמים עליי פס!!!! לא אוותר על הקשר איתם לעולם אבל זה כל כך מרחיק אותי מהם ואני כבר כל כך פגועה והם יודעים שאני חלשה אליהם ושאני בחיים לא ״אאעניש״ אותם לא משנה מה יקרה אז הם פשוט משחקים עם זה. לא מגיע לי אני כבר שבורה