ואי כל כך קשה לי באמת אני שבוע 9 פלוס 5, אני מרגישה רע מאוד, לא מצליחה לתפקד לא מכינה אוכל לא מנקה כל היום עם בחילות ולפעמים מקיאה . עייפה גמורה בלי חזק לעשות שום דבר. מתה שהזמן יעבור כבר למה זה כל כך קשה, למה זה מרגיש שנשים אחרות עוברות את זה כל כך בקלות ואני לא מצליחה לתפקד. לוקחת בונגסטה אבל עדיין מרגישה רע, בלי הכדור הייתי פשוט מושבתת מקיאה חמש פעמים ביום כמו סמרטוט. לא רואה את האור כל שבוע שום דבר לא משתנה מה אפשר לעשות? נמאס לי להיות נטל על בעלי וחמתי לףולהאגיש שאני לא מתפקדת ולא יכולה להיות אמא נורמאלית לילד שלי
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בדצמבר 2023 בשעה 16:01
מבינה אותך לגמרי תהיי חזקה זה יעבור ההריון הראשון שלי היה ככה … כל היופ הייתי רק מקיאה ולא הייתי מצליחה לעמוד על הרגליים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בדצמבר 2023 בשעה 16:17
שני הריונות עם היפראמזיס בחילות והקאות עד הלידה והבונגסטה לא מדגדג לי אז קודם כל שתדעי שלא כולן עוברות את זה בקלות. ניסית לקחת 2 כדורים ביום? ניסית אולי לבקש תקופה חזקה יותר? מצליחה לשתות לאכול?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בדצמבר 2023 בשעה 17:17
ככה זה השליש הראשון זה חרא וזה רק נראה שלכולן סבבה אני מבינה אותך לגמרי אבל תזכרי שזה עובר ואל תשפטי את עצמך כל יום ביומו לאט לאט
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי30 בדצמבר 2023 בשעה 17:39
אל תלחמי עם עצמך ! ממש לא כולם עוברות את זה בקל , זה עובר את בשליש הראשון שהוא הכי קשה , אני הייתי מושבתת שבועיים לא יכלתי לתפקדדד תצאי טיפה לעשות סיבוב בחוץ זה עוזר מאודד אבל לקראת סיום השליש הראשון את תרגישי הקלה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

כותבת את זה בשביל תוך כדי גם להיות גאה בעצמי. אז ככה: אתמול עבדתי מ7 עד 15 בצהוריים באתי חזרתי לילדים גמורה שיחקנו, נהנו בעלי ב19 הלך לעבודה. ואני התחלתי לארגן אותם לשינה: ואז הם נרדמו ועד שחשבתי שהכל בסדר פתאום הקטני צורח מכאבי בטן ונזלת ששעתיים לא מפסיק לבכות ואני גמורה כבר אין כוחות ובכל זאת אמרתי לעצמי זה הוא להתעצבן ולשדר לו חוסר סבלנות או לקבל את זה באהבה וללטף לחבק לעודד כי בכל זאת להיות חולה זה באמת לא נעים. ובאמת בחרתי בסוף בדרך הנעימה והסבלנית למרות שבפנים אני כבר מתה לישון. הרמתי חיבקתי הוצאתי לסלון ליטפתי עד שבאמת בסוף עשה קקי והשתחרר לו ושראיתי שעייף ורגוע חזרנו למיטה ב21:30 בערב נרדם. וב23:15 שוב התעורר לחצי שעה של קיטורים והלך לישון שוב. הרגשתי מותשת ומפורקת אבל תמיד חזקתי את עצמי שזה הילדים שלי אהבה שלי וגם אם קצת מאתגר צריך לקחת בכיף. כמובן שהבית והכלים נשארו להיום.. אבל לפחות אני יודעת שהייתי סבלנית גם שקשה ובאמת זה לא פשוט שעייפים
אמהותאמהות
💬1 תגובות👍2 לייקים