מדוכאת מאוד הלוואי וכאן אצליח למצוא תשובה. בעלי ואני התחלנו לדבר על רילוקיישן.. באויר זה היה נשמע נחמד מאוד וחוויה למשפחה אז זרמתי איתו בלדבר על זה. מפה לשם הוא לקח את זה צעד קדימה, כבר בירר בעבודה איך עושים את זה דיבר עם אנשים שאל בקבוצות וכ״ו. השיא היה כשהיינו בארוחה עם המשפחות שלנו והוא פשוט סיפר על זה והודיע את זה עוד לפני שאני הספקתי להגיד משהו. ( לא אמרתי כי חשבתי שזה עדיין לא רציני) כרגע הסיטואציה היא שהוא ממש שם כבר וסגר לנו כרטיסי טיסה לטוס לראות בתים , את האיזור, בתי ספר לילדים. אמא שלי מטפטפת לי בכל שיחה שלא עושים צעד כזה במהירות כזאת שצריך לחשוב טוב ושיהיה לכולם קשה כשלא נהיה כאן. גם לי מאוד קשה לחשוב על זה אבל קצת מעצבן אותי שהיא עושה לי כזה ״ריגשי״ כי היא לא עוזרת לי בכלל עם הילדים, אנחנו נפגשים פעם בשבועיים וגם כשאני אצלה אין לה כוח והיא עייפה אחרי העבודה. אז מרגיש לי שזה אגואיסטי להגיד לי לחשוב טוב ולא ״לברוח״ ולחשוב שיהיה לי שם קל כשפה גם לא להיט לא כלכלית ולא מבחינת החיים שאנחנו חיים . אני בצומת דרכים. לעשות את זה או לא . אני מרגישה שבא לי ואז לוקחת 20 צעדים אחורה כשאני חושבת על המשפחה ובכלל כל החששות מלהיות שם ולא כאן.

היי בנות לקראת הזרעה ראשונה אתמול בדיקת דם וזקיקים (יום ראשון) מצרפת בתגובות את התוצאות… אתמול גם ב22:00 אוביטרול הזרעה רק ביום שלישי בשעה 16:00 הגיוני? מישהי יכולה להגיד משהו על התוצאות? נאמר חי זקיקים רק בשחלה ימין 11,14,16 גדלים

התינוק שלי בן חצי שנה ועוד לא מתהפך יש מה לדאוג? עושה איתו מלא מלא תרגילים וכלום לא עוזר

מותר להשתמש בסבון סרבה בהריון?

אמהות עם ניסיון בת חצי שנה , מאוד מאתגרת אותנו מהלידה עד היום מאוד בכיינית בלשון המעטה לא ניתן לעשות כלום היא רק בידיים ואם מורידים אותה היא משחקת 5 דקות ומאס צרחות חזקות ללא הרף עד שירימו אותה אנחנו במיוחד אני חסרת אונים יש דבר כזה מטפלת התנהגותית בתינוקות שיכולה לתת לי טיפים זה משהו לא רגיל בדקנו הכל הכל תקין הילדה מצויין מרגישה אין לנו חיים פשוט צרחות מהבוקר עד הלילה

שמות לבנים.. משהו מקורי ויפה אפשרי דתי מהתנ״ך ולא חרוש תודה לכל העוזרות