אוף נמאס לי כבר כל שבוע בעלי אומר לחמותי שבאים אליה לאכול גם בערב גם בצהריים בשבת ופשוט לא שואל אותי, לא סופר אותי. גם ככה הם אנשים קשים קשה מאוד להיות לידם בגלל שהם נורא שליליים כל הזמן ורק מחפשים לעקוץ ולהרוס כיף, כאילו לא בא לי ללכת סבבה באיזה קטע הוא פשוט מחליט לבד שהולכים וזהו. ולא רק זה אלא אם אני אגיד שאני לא באה אז הוא הולך לוקח את הילד גם ומשאיר אותי בבית להתחרבן לבד בזמן שהוא מעדיף את ההורים שלו מאשר אותי.
זוגיותזוגיות
💬14 תגובות

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בדצמבר 2023 בשעה 12:06
יש לכם בעיה חמורה בתקשורת אם הוא מחליט ככה דברים בלי לשאול אותך כל הזמן, ועוד דברים שמעצבנים אותך. או שהוא לא מקשיב לך או שאת לא מסבירה לו נכון
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בדצמבר 2023 בשעה 12:32
לדעתי אם הם לא עושים לך רע ולא ומתנהגים יפה כלפיך ומכבדים אז מה בעיה אם הלכת עם בעלך הרי אלו ההורים שלו אז בעיני לא יכול להיות שהוא מבדיל והוא גם לא מחייב אותך לבוא אף אחד לא יקבע לי מתי ללכת להורים שלי ומתי לא גם אני לא קובעת לבעלי אם אני יכולה ופנויה אני מצטרפת אלו ואם לא אני מתנצלת ומשדלת להיות הפעם הבא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בדצמבר 2023 בשעה 18:31
גם מה הבעיה שילך אם הילד הייתי שמחה לנוח לעשות לי יום כיף בבית לבד😂
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 בדצמבר 2023 בשעה 18:32
חח שיקח אותם וילך תשבי לבד שתי קפה תקראי ספר חלום של שבת

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

פריקת הורמונים של אחרי לידה יום שלישי בבית סהכ אחרי אשפוז מאוד קשה שלא ישנתי בו בכלל (אפס הפרדה+הנקה מלאה) בנוסף לדאגות על התינוק (צהבת שעלתה). מהרגע שהגעתי הביתה אני לא נחה. אני עושה כביסות, תולה, מקפלת, יש לי גם גדול בבית מנסה לתת לו תשומת לב. ישנה פעם-פעמיים ביום פעם אחת במהלך היום פעם אחת בלילה רק כשאני מותשת כי לא נרדמת מהמחשבות. יש לי כאבים וזרמים בכל הגוף, כאבי רגליים נוראיים (כנראה תופעת לוואי של האפידורל), כאבי תפרים, התכווצויות, כל זה ואני באמת מנסה לשמור על חיוך ולא לצייץ! ועכשיו הורדתי כביסה של מגבות ועוד כביסה של הבייבי, את המגבות קיפלתי ישר ואת הכביסה של התינוק השארתי בצד יצאתי החוצה לשתות קפה. בזמן הזה כל פעם שאני נכנסת לשנייה הביתה בעלי מרשה לעצמו לשבת בנוח בספה לצייר ציורים עם הגדול ולהזכיר לי כל רגע שצריך לקפל את הכביסה. ככה כמה פעמים עד שבפעם החמישית כבר נשברתי ו התעצבנתי. והוא בתגובה הכי אדיש בעולם אומר לי ״אבל את יכולה לא להתעצבן?״ כל ההורמונים עלו לי נכנסתי להתקף בכי. ועכשיו אני מרגישה בכיינית וחרא עם עצמי כי מה אני בוכה מזה בכלל כמו ילדה קטנה? בנוסף אני כועסת על בעלי על האפס הבנה שלו, אתמול הערתי אותו משינה באמצע ההנקה שיחליף לילד חיתול קקי שאעשה פיפי כי עוד שנייה השתנתי על עצמי, הילד היה אחרי צד אחד והתכוונתי לחזור מהפיפי ולתת לו עוד צד חזרתי לגלות שהוא בכלל לא החליף לו וסתם החזיק אותו כל הזמן שהייתי בשירותים. והסיבה שהוא עייף והערתי אותו מאמצע שינה והוא לא שם לב, עכשיו לא כעסתי על זה הכי הבנתי אבל באיזה עולם אני מבינה אותו שהוא בכיף ישן 6-7 שעות שינה בלילה רצופות בחדר חשוך עם מזגן בעוד שאני ישנה בסלון בינתיים כי התינוקי ישן באמבטיה מחכים שהעריסה תגיע כאבי גב וגם השינה שלי זה משהו כמו שעה וחצי גג שעתיים בלילה???? מעצבן!!! מקומם!!! למה למה אני לא לסבית!!! זהו פרקתי.
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות