אתמול בלילה שחחתי הווטמינים שלי ב אוטו ועכשו רציתי לביא אותו וראיתי שהתרופא ממש ממש חם , אז לזרוק הכל ? כופסא חדשה של ברינטאל שמתי מול המזגאן אבל לא יודעת לקחת או לא

אני לא יכולה יותר עם בעלי אני לא סובלת אותו. היינו אצל ההורים שלו הוא מתעלם ממני אצלם אחרי המון זמן שהילדים עייפים ובוכים בקשתי ממנו שנלך והוא לא מתייחס וככה עוד פעמיים עד שלא הרגשתי בנח כבר כאילו מה נסגר בן אדם תצא מהאגואיסטיות שלך ותראה שיש לך אישה וילדים שרוצים הביתה הוא פשוט נהיה בן אדם אחר ליד ההורים שלו. אבא שלו בן אדם קשה פרימיטיבי ושתלטן הוא מדבר לאישתו בצורה מזלזלת ופוגענית ואף אחד לא מתערב אני כמעט יצאתי עליו כמה פעמים אבל ידעתי ששם זה הסוף של התקשורת עם כל המשפחה אז שתקתי. מפחיד אותי שבעלי יהיה כמוהו, ואני כבר רואה דמיון בכמה דברים והכי כאב לי שברכב במקום להתנצל הוא אמר לי מה את לוחצת עליי נמאסת כבר וכו מה עושים? איך עוצרים את הדבר הזה?

אוףףף אני כולה שבוע 9+4 מרגישה נפוחה כמו בלון שהבטן עומדת להתופצץ וזה לא שאני אוכלת הרבה אוכלת בקטנה גם אצלכן ככה?

הי, התחלתי לקחת כדורי יוטירקס לאחר הלידה ולוקחת כבר כשנתיים. מעוניינת להפסיק לגמרי טיפול תרופתי ולעבור לטיפול טבעי. האם מישהי כבר התנסתה בזה? והאם אפשר להגיע לאיזון בדרך טבעית גם אחרי תקופת זמן ארוכה של לקיחת כדורים? במידה וכן איזה טיפול טיבעי מומלץ לקחת? והאם כדורי כורכומין זה משהו שיכול לעזור? תודה.

חייבת לשתף בנושא שככ רגיש אצלי אני ובעלי נשואים שנתיים וקצת ומכירים 3 שנים, אני באה מבית מרוקאי נקי מצוחצח סירים על הגז הכל מסודר ובמקום בכללי אני בחורה נקייה ומסודרת מאוד בכל מקום שבו אהיה, מנגד לכך המשפחה של בעלי הם 6נפשות בבית יחסית גדול ומבחינת הנקיון.. בואו נגיד שעל הפנים המטבח מבולגן מלא סירים וכלים פזורים כל השיש כל מיני עטיפות וחצאי פירות וירקות שכבר צריך לזרוק לפח..מזווה מבולגן ברמות אי אפשר למצוא כלום שם .. עכשיו זה ברמה של כאילו אפשר להשתלט על זה אין שום סיבה להשאיר חצי פרי רקוב על השיש מה הבעיה שניה לזרוק? וטיפה לנקות? קיצור משהו הזייה..לקח לי ככ הרבה זמן להתרגל לבלאגן הזה הזה פעם הייתי נכנסת מנקה שם בכוונה לעזור כדי שייראה נורמלי ושוב אחרי יום הכל סירחון ובלאגן כבר התייאשתי וקיבלתי את זה שזו משפחה שלא מקפידה על סדר בבית כמו שלי וזה בסדר!! העניין הוא שממש אבל ממש קשה לי באמת לקבל את זה אני מגיעה לשבתות מסתכלת על כל הבלאגן כואב לי בלב אבל אני יודעת שאין מה לעשות עם זה ..זה האופי של המשפחה אבל אני לא מצליחה לשחרר את המחשבה שמבולגן שם ואני מגיעה לשם מלא כי אנחנו גרים ליידם ופחות הולכים למשפחה שלי.. בקיצור הלוואי והם היו לפחות מינימום בסדר וניקיון לא 100 אחוז אבל גם מינימום אין שם זה פשוט מזעזע אני ככ מנסה גם להדחיק את המחשבה הזאת אבל אני לא מצליחההה זה ממש קשה לי.. ואני גם יודעת שאשכרה אין מה לעשות עם זה זה האופי של המשפחה.. קיצור.. פרקתי😔

אייייך מחכים עכשיו 3,4 שבועות לעשות בדיקת הריוןןןן🫠🫠🫠