חייבת לשתף בנושא שככ רגיש אצלי אני ובעלי נשואים שנתיים וקצת ומכירים 3 שנים, אני באה מבית מרוקאי נקי מצוחצח סירים על הגז הכל מסודר ובמקום בכללי אני בחורה נקייה ומסודרת מאוד בכל מקום שבו אהיה, מנגד לכך המשפחה של בעלי הם 6נפשות בבית יחסית גדול ומבחינת הנקיון.. בואו נגיד שעל הפנים המטבח מבולגן מלא סירים וכלים פזורים כל השיש כל מיני עטיפות וחצאי פירות וירקות שכבר צריך לזרוק לפח..מזווה מבולגן ברמות אי אפשר למצוא כלום שם .. עכשיו זה ברמה של כאילו אפשר להשתלט על זה אין שום סיבה להשאיר חצי פרי רקוב על השיש מה הבעיה שניה לזרוק? וטיפה לנקות? קיצור משהו הזייה..לקח לי ככ הרבה זמן להתרגל לבלאגן הזה הזה פעם הייתי נכנסת מנקה שם בכוונה לעזור כדי שייראה נורמלי ושוב אחרי יום הכל סירחון ובלאגן כבר התייאשתי וקיבלתי את זה שזו משפחה שלא מקפידה על סדר בבית כמו שלי וזה בסדר!! העניין הוא שממש אבל ממש קשה לי באמת לקבל את זה אני מגיעה לשבתות מסתכלת על כל הבלאגן כואב לי בלב אבל אני יודעת שאין מה לעשות עם זה ..זה האופי של המשפחה אבל אני לא מצליחה לשחרר את המחשבה שמבולגן שם ואני מגיעה לשם מלא כי אנחנו גרים ליידם ופחות הולכים למשפחה שלי.. בקיצור הלוואי והם היו לפחות מינימום בסדר וניקיון לא 100 אחוז אבל גם מינימום אין שם זה פשוט מזעזע אני ככ מנסה גם להדחיק את המחשבה הזאת אבל אני לא מצליחההה זה ממש קשה לי.. ואני גם יודעת שאשכרה אין מה לעשות עם זה זה האופי של המשפחה.. קיצור.. פרקתי😔