תקופה כל כך מתסכלת להיות בה אני בהריון שני אמא טוטאלית. מתקתקת את הבית ברמה לא רעה בכלל. מנסה להיות הפרטנרית הכי טובה שאני יכולה לבעלי. עובדת כל החיים, עבודה עם שכר ממוצע, לא הכי טוב כן, יש לי פוטנציאל לקריירה יותר מפציצה ולשכר יותר מתגמל אבל עבודה שנוחה לי כמשרת אם.. כל יום עד 16. אבל באמת, אני מחשיבה את עצמי לאמא ואשה טובה מנסה לביות במקסימום שלי גם מבחינת ההתפתחות האישית והמראה החיצוני ועדיין בעלי וחלק מהסביבה שלי מעקמים עליי פרצוף על הקריירה. נכון, כדי לחיות טוב באמת היום צריך 2 משכורות מאוד מכובדות ואני רוצה להאמין שזה גם כי מאמינים בי שאני יכולה ליותר. ומגיע ממקום טוב. אבל זה לא שאני עצלנית ולא פרזיטית היום מצפים מנשים להיות הכל מהכל במקסימום וזה מכניס כל כך הרבה תסכול ולחץ. גם אתן מרגישות ככה? לא יודעת לאיזה תגובה אני מצפה.. רק חייבת לפרוק

באיזה גיל התינוקות שלכן יצאו איתכם לחול ?

איך עובדת הבדיקה של רופא אחרי לידה? מה עושים שם?

טרמפולינה חשמלית מומלצת שלא תופסת ממש הרבה מקום..

היי איפה עושים חיסון אנטי די? צריך לקבוע לזה תור?

התעוררתי עם כאב בצד ימין בישבן למעלה זה הגיוני? נכנסתי לחודש שלישי