היי...רוצה לבקש עצה..טיפלתי בתינוק שלי בערך 10 חודשים מהבוקר עד 6 בערב בערך כשבעלי הגיע מהעבודה קילח והרדים אותו. נכנסתי להיריון אני כבר בחודש 9. בערך שלושה חודשים אחרי שנכנסתי להיריון בעלי עבר לעבוד מהבית. ככה שיצא שהוא עוזר לי הרבה יותר עם התינוק. הוא מרים אותו כשצריך אנחנו גרים בבית עם קומות ככה שכל פעם שרוצה לעלות הוא עוזר שלא אסחב אותו כי הוא כבר כבד שיהיה בריא. בחודשיים האחרונים הוא גם לוקח אותו לגן בבוקר ומחזיר. כשמחזיר אותו אני מטפלת בו אבל תמיד צריכה להיעזר בבעלי והוא שותף מאוד פעיל למרות שעובד תוך כדי. בתקופה האחרונה נראה שהתינוק מעדיף את בעלי מתי שהוא מוקף באנשים. יש מצבים שהוא מסרב לבוא אליי לידיים אפילו כשהוא בבכי או לא נינוח. כמובן שאני מרגישה מאוד עצובה מזה ושכשלתי. כל פעם זורקים לי הערות של "הוא קשור יותר אליו נכון?" ואני אומרת כן בלי לחשוב פעמיים כי זה באמת מגיע לבעלי לשמוע את זה ולהרגיש בכיף. אני מרגישה שאני והתינוק התרחקנו ושאם זה או אני או בעלי הוא מעדיף אותו. אם אני איתו לבד זה לא קורה. אני נהיית סופר עצובה כשאני חושבת על כל התקופה שרק אני טיפלתי בו כל היום השקעתי ויצאתי איתו כל יום לפעילות אחרת ובילינו ביחד כל היום. פתאום עצוב לי שהוא "שכח" אותי וכבר לא שם עליי... מישהי חוותה דבר כזה והאם זה משתנה?