היי אהובים, אשמח שתראו עד הסוף זה באמת חשוב לי 🙏🏻 אני חייבת התיעצות אחרי משהו מפחיד שקרה לי, אני כבר שנתיים נוטלת פריזמה 20 וברוך ה ׳ לא היו לי התקפי חרדה. אתמול הייתי בשיעור פילאטיס מכשירים . שהגעתי לבית הרגשתי ממש שכל העולם מסתובב לי סחרחורות ,אבל משהו מטורף . כאילו העולם מסתובב במעגלים , הגוף שלי התחיל לרעוד בעוצמה אדירה כל הגוף ,הפנים , לא הצלחתי להגיב , לבלוע, להיות יציבה, התחלתי לבכות שיזמינו אמבולנס באמת הרגשתי שקורה לי משהו לא תקין. אחרי 40 דקות בניסיון לעשות נשימות ולהפסיק תאירוע המפחיד הזה זה קצת נרגע. כל הלילה לא ישנתי והתחלתי לחשוב אולי יש לי חלילה אפילפסיה ,הרעד שחוותי היה מטורף ועוד לא נרגע לחלוטין. אני מנסה לחשוב מה יכולה להיות הסיבה למה שקרה. נזכרתי שאתמול היה 14.2 הוולנטין וההתקף הראשון שחוותי בחיי היה לפני 5 שנים באותו תאריך!! ואני כל שנה זוכרת את התאריך הזה מנסה לחשוב אולי המוח הציף לי את הכל? סיבה שניה יום לפני לא לקחתי כדור יכול להיות שזה בגלל זה? סיבה שלישית אני שבוע אחרי קורונה אולי יש קשר? סיבה רביעית לקחתי כדור טבעי של מולטי ויטמין אולי זה יצר אינטרציה עם הפריזמה? או שאולי האימון היה לי אינטנסיבי מידי, ולא אכלתי טוב באותו יום ,אבל בעצם מה הקשר להתקף חרדה להפך ספורט אמור להפחית את זה.. בקיצור אני מאוד מבולבלת ומפוחדת ממה שקרה לי עד עכשיו הרעד לא פסק לחלוטין הסחרחורות פחתו בעוצמה אבל עדין יש.. מה אתם אומרים? אשמח לחווות דעת עצות או סתם עידוד 😥

היי בנות התחלתי לקחת גלולות סרזט להנקה והתחיל לי דימום ביום ה7. הפסקתי לשאוב חלב ולכן אני רוצה לעבור לגלולות רגילות. אם אני אפסיק לקחת את הגלולות הדימום יפסיק??

איך מרגיש דיכאון? (אני לא בהריון ואני 10 חודשים אחרי לידה) בתקופה האחרונה שהיא די הרבה זמן כבר אני כל הזמן מרגישה עצובה ושאין לי כח לעשות כלום אין לי מוטיבציה לשום דבר ואני לא מבינה למה!! ב"ה יש לי ילדים מהמים בעל תומך אוהב ומפרגן אבל אני פשוט מרגישה שאין לי כח אני תוהה לעצמי אולי זה לא דיכאון אלא שיגרת החיים העמוסה אני עושה הכל לבד בבית ועם הילדים ועובדת במשרה מלאה כי בעלי עובד הרבה שעות ביום ומכניס יפה מאוד ואנחנו גם משפצים את הבית שלנו עכשיו אז יש לו מלא על הראש ונמאס לי להוציא עליו את התסכול שלי שאני אפילו לא יודעת מה הוא ואין לי עכשיו מלא כסף לשלם למטפלת על מלא פגישות ואני לא מכירה אחת טובה שאפשר לסמוך עליה עברתי הרבה בחיי הנישואין שלנו (שב"ה היום אנחנו במקום הכי טוב שיכול להיות ומאחלת לכל אחת בעל כמו שלי) אבל אין לי כח לפרט אפילו מה עברתי ואף אחד בעולם הזה לא יודע על מה שעברתי מרגישה כאילו אני רק צריכה להוציא את זה ממני והכל יהיה טוב אבל למישהו שיבין אותי!! דומעת אין לי כח בא לי רק לישוןןןן תעזרו לי

היי לכולכן, שבוע 6 גליתי לפני שניה וחצי. יצא שעישנתי כמה פעמים קנאביס (כולל טבק) כמובן שהפסקתי מהרגע שגליתי על הריון. עד כמה עשיתי נזק ? מפחדת פתאום שלא נשמע דופק וזה בגללי.

היי מה הסיכוי שיש פה מישהי שהייתה לה ילדה עם בקע ועשתה ניתוח? הבת שלי בת שנתיים וחצי עם בקע וקקצת הלחיצו אותי ואני גן מעדיפה לחכות עם הניתוח..

מה עזר לכם לכיווצים אחרי הלידה? לפני לידה שלישית לידות קודמות ממש סבלתי יותר מהצירים שהיו