סיפור הלידה שלי: כבר כמה שבועות הסתובבתי בתחושה שאלד ביום שישי ( ה10 לחודש) אף על פי שהמשוער רק ב18 ואפילו שזה עדיין 38. לכן ביקשתי מבעלי שישתחרר מהמילואים בתחילת אותו שבוע ( מסתבר שמשחררים מי שאישתו בחודש 9) ביום חמישי מ8 בבוקר הופיעו צירים כל 10 דקות. אז החלטתי לשטוף רצפה ולנקות את הבית כדי לקדם עניינים. סיימתי עם בית שטוף ושום התקדמות אז הלכתי לאסוף את הילדים ממסגרות וככה כל היום צירים כל 10 דקות מטריפים עלי את דעתי. למחרת ביום שישי אותו דבר - צירים כל 10 דקות. נסענו עם הילדים לאמא שלי למקרה שיתפתח משהו ואצטרך להשאיר את הילדים אצלה. שסיימנו ארוחת שישי והשכבנו את הילדים אמרתי לבן הזוג שהצירים מטריפים אותי ואני רוצה לנסוע לבית החולים להבדק לפחות לדעת אם מתפתח משהו. אז נסענו ב11 בלילה - בדקו פתיחה פתיחה - 2.5. עד שסיימתי עם מוניטור ואולטרסאונד בדקות שוב - 3.5 טוב ברור שנשארים ללידה. המיילדת שלחה אותי לעשות הליכות במסדרונות בית החולים עד שיתפנה חדר. ולא כל כך התייחסה שאמרתי שאני רוצה אפידורל או כל משכח כאבים אחר בהקדם כי אני עייפה מהצירים. למזלי מילדות אחרות ראו את כאבי ואמרו שידאגו לי. בנתיים עשיתי הליכות במסדרון ושמעתי פודקאסטים כדי להסיח את דעתי בחמש בבוקר הכניסו אותי לחדר לידה עם פתיחה 5 ונתנו אפידורל. ברגע שהתחיל להשפיע נרדמתי לשעה וזו הייתה שינה מבורכת שנתנה לי המון כוחות. התחלפה מיילדת למיילדת מקסימה ממש. אמרה - אני אבדוק פתיחה - 6. הציעה סטריפינג ולשנות תנוחה כדי שהראש ירד למטה, ושתי דקות אחרי שעשתה הייתי כבר בפתיחה 8. ומהר מאוד הגעתי לפתיחה מלאה בלי שום כאבים כמובן בגלל האפידורל. הקשבתי להנחיות של המיילדת ותוך שתיים שלוש לחיצות הילדה הייתה בחוץ 3.5 קילו של מתיקות. יצאתי עם קרע קטנטן שהתלבטו אם שווה בכלל לתפור( בסוף תפרו בצורה נהדרת שאני לא מרגישה בכלל את התפרים). יצא שילדתי ב11.11 בשעה 9:09. הלידה הייתה זריזה ובלי כאב הודות לאפידורל ( ממליצה בחום) והסתיימה בשלום. גם ההתאוששות מאוד מהירה. והייתי מאוד מרוצה מהמילדת. אני מקווה שמחר ישחררו אותנו הביתה והילדים הגדולים שלי יזכו לפגוש לראשונה את אחותם הקטנה🥰