מרגישה כל כך לבד בתהליך הזה, הוא רק התחיל ואני מרגישה שבעלי נמצא בבועה משלו, לא שואל אך אני, לא משתף החלטתי שאני מורידה הילוך עם החיים ומנסה להקל על עצמי כמה שאפשר, כי אם אני לי מי לי?! לא בא לי לראות את גיסתי - היא בהריון, ואחת כזאת שחושבת שהכדור מסתובב סביבה, לא מפסיקה לחפור על ההריון שלה ואן לי כוחות נפשיים לזה. כל פעם שאנחנו אצל חמתי והם שם, זה לא ארוחת שישי והביתה זה שישי שבת מלאים כולל שינה ואני לא מעוניינת להמשיך כך, בטח לא שאני מטופלת עם הורמונים ועומס נפשי משלי. מה הייתן עושות ? אני רעה אם אבק לא להיות שם כשהם נמצאים? או לפחות ללכת בלי לישון שם אם הם נמצאים? כואב לי רק על בעלי שיהיה פחות עם אח שלו (אם אפשר לקרוא לו אח אבל בסדר..) ועל הבן שלי שמחכה לחברה ומשחק עם הילדה שלהם. מבולבלת עייפה ולא יודעת מה לעשות.

בנות בשבוע 19 איך אתן מרגישות? אני מרגישה שהבטן התחילה לצאת לי ממש בימים האחרונים על אמת

איך התרמוס מסולתם?

שאלת השאלות- את מי מכניסים לחדר הלידה

בנות חייבת את עזרתכן. אני רוצה להניק ויש לי חזה קטנטן ופטמות קטנות ושטוחות. תצילו אותי ותגידו לי איזו משאבת הנקה יכולה לעזור לי

שבוע 5 ( נראה לי) חחחחח כואב לי בצדדים של הבטן כזה סוג של דקירות בהריון הראשון כאב לי גם ככה והרופאה אמרה לי כל הכל מתחיל להתרחב … אבל זה מוקדם מידי לא ?