פריקה קטנה🙁 הבן שלי בן 3 נכנס השנה לגן עירייה לראשונה עם ילדים חדשים ועם ילד אחד מהגן הקודם שלו. הבן שלי מאוד אוהב אותו וכל הזמן בבית הוא מדבר עליו ומחכה לבוקר שיוכל ללכת לגן לשחק איתו. הבן שלי עם עיכוב בשפה (כמובן בטיפול) אז כרגע קצת קשה לו להתבטא ולתקשר עם ילדים אחרים. אתמול כשלקחתי אותו לאחר הצהרון הוא ביקש לשחק בגן שעשועים שנמצא ליד ושם בדרך כלל כל ילדי הגן משחקים לאחר הגן. אתמול הוא ראה את החבר שלו שהוא מדבר עליו הרבה, מחלק סוכריות קטנות לילדי הגן שנמצאים בפארק. הבן שלי ניגש אלין בהתלהבות שהוא רוצה גם והילד פשוט ראה אותו ואמר שהוא לא רוצה להביא לו והלך. הוא כלכך נפגע, נשכב על הרצפה בבכי מטורף ואני נחנקת מדמעות ילד איתו כי אני מרגישה שהוא לא כלכך רצוי בגן, גם בתמונות שהגננת והסייעת שולחות הוא תמיד בצד/לבד ונדיר שהוא משתף פעולה בחוגי הגן. אני מרגישה שאף אחד לא משחק איתו בגלל הקושי להבים מה הוא אומר. כלכך קשה לי לחשוב על הרגע הזה אני ישר מתחילה להחנק מדמעות, ממש הרגשה של חרם עליו. הוא ילד כלכך רגיש וכלכך פגיע וזה הורג אותי😢