הייתי בחדר לידה, הרופא אמר שיש לי פתיחה של 1 ס"מ 60% מחוק מה זה אומר ?? שבוע 37+1

בת 9 חודשים הלכתי לרופאת ילדים בגלל שלשולים . והיא אמרה שהילדה מחרחרת ונתנה הפניה לצילום רנטגן לריאות. בגלל שרצינו לחשוב על זה היא אמרה שנעשה לה אנהלציה ונראה אם זה ממשיך הייתן עושות צילום או לא כי מסוכן בגלל הקרינה?

כנסי לקבוצה המלצות ליולדת🥰 אלי אקספרס🩷 https://link.forty.co.il?group=482

Good morning, lovely mamas! 👋 Here's today's tip to help you navigate the beautiful journey of motherhood: 🌟 Tip of the Day: Create a "Mom's Time Out" corner 🧘‍♀️ Designate a small, cozy space in your home just for you. It could be a comfy chair, a corner of your bedroom, or even a spot in your garden. Stock it with things that bring you joy and relaxation - maybe a soft blanket, some inspiring books, or a scented candle. When you're feeling overwhelmed or just need a moment to yourself, retreat to this space for a quick 5-10 minute breather. Use this time to take deep breaths, meditate, or simply enjoy a quiet moment. Remember, taking care of yourself is crucial for taking care of your little one. You deserve this small oasis of calm in your busy day! 💖 How do you all create moments of peace in your day? Share your ideas below! 👇 #SelfCare #MomLife #TakeABreath

היי כותבת בצער גדול אני אמא לשניים בן שנה וקצת ולפני חודש ילדתי בעלי הוא לא הבעל האולטימטיבי ואפילו רחוק מזה מתעלל בי בלי סוף מלכלך לי את הבית כול שני וחמישי אומר לי שאנחנו לא זוג שלא רציתי להתחתן איתך בכלל מילים שרוצחות את הנפש נגיד שאני חיה עם זה למען הילדים כי הם קטנים ותכף תשמעו למה אני ממשיכה עם זה … אין לי משפחה יציבה לא רק שהם לא יציבים אלא הפגיעה הכי קשה עבורי אני אמא צעירה לא אחשוף את גילי כדי שלא יעלו על זהותי .. אין לי הרבה ביטחון במה שאני עושה עם הילדים רגשות אשם ענקיות (חוויתי דכאון אחרי לידה עם הגדול ..) למרות שאני לא חושבת שאני צריכה להרגיש אשמה , אבל תמיד נותנים לי להרגיש ככה … יש בי רצון תמיד להיות בסדר יותר ממה שאני , בגלל שלי לא היו הורים מתפקדים אני נורא מפחדת לפגוע בילדים כמו שפגעו בי .. או להחסיר מהם משהו כמו שעשו לי . אמא שלי מנסה לעזור הרבה אבל גם פוצעת אותי הכי עמוק אפילו יותר מבעלי אני לא יודעת אם זה במכוון או לא אבל זה ממש צילק לי את הנפש במיוחד אחרי מה שכתבתי מקודם … אמא שלי הלכה למתקשרת .. ואמרה לה דברים איומים עליי שהילדים שלי יעשו לי את מה שעשיתי להורים שלי בגיל ההתבגרות , שהם יצאו מהבית , שהם יתחצפו יתווכחו , בנוסף היא אמרה שאני אמא שחשוב לה רק מעצמה ומהרצונות שלה וזה השפיע על אמא שלי מאוד ונגיד שהיא יודעת את זה למה היא הייתה צריכה להשמיע לי את זה בוא נגיד שזה ממש הרס לי הכול גם ככה אני מרגישה שאני לא עושה מספיק אני ממש שניה אחרי לידה מוצפת רגשות הבית והבעל מתפרקים וממש ללא רחמים אמרה את הדברים האלו למרות ביקשתי כבר לא להגיד לי מאז אותו היום אני אומרת לעצמי אם זה ככה .. לא באלי לפגוע כמו שפגעו בי אני גם ככה פגועה מכול כיוון אפשרי כולם מפנים לי גב ועוד העוגן היחידי שהיה לי מוריד אותי למטה בעלי ואמא שלי הם כול מה שיש לי בחיים האלו לא בהכרח שזה הדבר הנכון שיהיה לי אבל רק הם אלו שקיימים פיזית … אני מאז איבדתי תקווה הביטחון ירד עוד יותר לא ישנה בלילות למרות שאמרתי לה את זה והיא המשיכה והיא אמרה לי את צריכה לשמוע כדי שלא תטעי אבל היא לא מבינה שהיא הרסה אותי לגמרי היא אמרה לי את זה בפעם הראשונה לפני כמה חודשים ועכשיו חזרה על זה באמת כאילו מה את מנסה לעשות ? במקום לתת לי טיפול או להמליץ על משהו שיעזור לי אז את מורידה אותי ? (היא מודעת למה שאני עוברת עם בעלי .. ) אולי אני באמת לא ראויה לילדים האלו אני גם ככה מרגישה לא מספיק טובה עבורם למרות שאני נותנת הכול אני נלחמת על ההנקה היא קוראת לי אובססיבית.. כול הזמן מתערבת לי בגידול של הילדים הקשר שלי ושל בעלי נהרס הרבה גם בגללה … למרות שהיא לא גידלה אותנו בכלל הייתה יוצאת בבוקר חוזרת לשעתיים ויוצאת שוב גם בילדותי רק קיבלתי קללות וירידות ממנה לא מאמינה שחזרתי למצב שאני צריכה את העזרה שלה (אני לא יכולה בלעדיה היא קונה לילדים בגדים דואגת להם) המצב עם בעלי גם לא יציב הוא אמר שאנחנו כבר לא זוג ממזמן ושגירושים על הפרק ביקשתי ממנו להשאר על מנת שאוכל לישון בלילה שתהיה לי עזרה מינימלית והוא מנצל את זה נגדי מבין שאני נזקקת לעזרה שלו … כולם מורידים אותי ובסה״כ אני רק רוצה להיות אמא טובה לילדים ואין בי את הכוחות כול יום מישהו אחר מוריד אותי עם אמירה כואבת קשה לי כבר אובדת עצות לא חסכתי כסף .. אני תלויה בהם שזה הכי גרוע אם לא אקבל את המכות שאמא שלי נותנת לי אשאר כנראה גם בלי אוכל לילדים אני מותשת עייפה אף אחד לא רואה שאני סובלת , סובלת בשקט ומדממת אל תוך הלילות אין בי כבר את הכוחות להעניק לילדים שלי את האהבה הזאת שקועה בתוך הכאב שתכף לא יהיה לי אף אחד מתוסכלת כבר אין לי דמעות ..

שבוע 32+3 הרגשתי טיפטוף... בטיול רגלי כשעתיים (לא אינטנסיבי) מישהי קרה לה? זה סבבה? מה הלוז לא ממשיך לטפטף ולא ברמה של תחתונים רטובים עדיין קצת מלחיץ