שבוע 17 והפיפי לא יוצא לי, אין זרם כל פיפי לוקח לי שעה. כמו זרזיף מים. קורה לעוד מישהי?

חברות שלי לא משחררות מלחגוג לחברה ביקב עוד שבועיים.. למרות שהן חושדות בי אני עדיין לא רוצה לספר בשלב הזה (שבוע 8) הצעות מה אפשר לעשות? או שפשוט להמציא תירוץ שאני לא מרגישה טוב? ☹️ ממש מבאס שכל הסביבה עם זכוכית מגדלת עליי בתקופה הזאת לגבי האוכל והשתייה..

בוקר טוב נא עזרתכן מי חוותה ניתוח הרמת חזה דרך ״ כללית פלטינום ״ או שמעה או יודעת איזשהוא רופא מוכר וטוב ומצליח דרך כללית פלטינום שתפו אותי בבקשה תודה מראד

אם בדיקות ביוץ יוצאות שלילי זה בטוח שלא יהיה הריון אני ממש מיואשת מחכה כל כך להריון וכל חודש יש ביוץ והחודש אין קרה למשהי ובסוף היה הריון?

שבוע תשע דקירות בצד הבטן קרה למשהי?

בנות אהובות שלי אני לא מבקשת אני מתחננת מי שיכולה להמליץ לי על אשת/ איש מקצוע או משהו שיכול לעזור לי אני מרגישה בכאוס עצום ההתקפי חרדה מידי פעם הופכות לדכאון , התפרצויות זעם יש לי ילד מדהים שהוא בן 5 מאתגר למות ויש לייייי עם סבלנות אבל הכל מתקצר לי ואתמול היה לי איתו עניין בערב אחרי אינספור ניסיונות מצידי ומצד בעלי להרגיע לדבר כלום כלום עד שיצא ממני שד וצרחתי עליו את נשמתי תוך כדי שאני בוכה והרגשתי שזהו שאני זה שלא אני שאני צריכה כלים , תחושה שאני לבד שאף אחד לא מבין אותי , תסכול עצב הכל מהכל אני לא משתפת את ההורים שלי כי אני לא רוצה לעשות להם צער , במיוחד עם אבא שלי אדם מבוגר יחסית , כלפי חוץ אף אחד לא יאמין שזה מה שאני חווה , עד כדי כך שעברו לי מחשבות על כמה שאני אמא רעההה ואיזה טראומה לילד ושלא באלי לחיות כי גם ככה אני לא טובה לו ושוב נחזור כלפי חוץ , קוראים לי אדישה ואיזה סבלות ומפנקת ואני האמא הכי חמה אבל זה באמת ככה כן הוא הלב והנשמה שלי ואין רגישות כזו כמו שיש לי אליו , אבל שאני מאבדת את זה , אז אני מרגישה שזה עובר את הטעם הטוב שיש פה משהו מעבר . יודעת שיש את ההורמונים ואת החרדות לקראת תינוק חדש אבל אני צריכה עזרה אני פשוט רוצה לקבל הכוונה/ טיפול / כלים שזה לא יחמיר . תבינו אני רק עכשיו בדרך לעבודה , בעלי שלח את הילד לגן ואני הרגשתי שאני חייבת לישון עוד קצת על מנת לא לחשוב , והמצפון גומר אותי על הגוזל שלי מרגישה נוראית . הייתי בשתי פגישות אצל עובדת סוציאלית דרך בריאות האישה ותאמת לא תרם לי הרבה ..