בנות אהובות שלי אני לא מבקשת אני מתחננת מי שיכולה להמליץ לי על אשת/ איש מקצוע או משהו שיכול לעזור לי אני מרגישה בכאוס עצום ההתקפי חרדה מידי פעם הופכות לדכאון , התפרצויות זעם יש לי ילד מדהים שהוא בן 5 מאתגר למות ויש לייייי עם סבלנות אבל הכל מתקצר לי ואתמול היה לי איתו עניין בערב אחרי אינספור ניסיונות מצידי ומצד בעלי להרגיע לדבר כלום כלום עד שיצא ממני שד וצרחתי עליו את נשמתי תוך כדי שאני בוכה והרגשתי שזהו שאני זה שלא אני שאני צריכה כלים , תחושה שאני לבד שאף אחד לא מבין אותי , תסכול עצב הכל מהכל אני לא משתפת את ההורים שלי כי אני לא רוצה לעשות להם צער , במיוחד עם אבא שלי אדם מבוגר יחסית , כלפי חוץ אף אחד לא יאמין שזה מה שאני חווה , עד כדי כך שעברו לי מחשבות על כמה שאני אמא רעההה ואיזה טראומה לילד ושלא באלי לחיות כי גם ככה אני לא טובה לו ושוב נחזור כלפי חוץ , קוראים לי אדישה ואיזה סבלות ומפנקת ואני האמא הכי חמה אבל זה באמת ככה כן הוא הלב והנשמה שלי ואין רגישות כזו כמו שיש לי אליו , אבל שאני מאבדת את זה , אז אני מרגישה שזה עובר את הטעם הטוב שיש פה משהו מעבר . יודעת שיש את ההורמונים ואת החרדות לקראת תינוק חדש אבל אני צריכה עזרה אני פשוט רוצה לקבל הכוונה/ טיפול / כלים שזה לא יחמיר . תבינו אני רק עכשיו בדרך לעבודה , בעלי שלח את הילד לגן ואני הרגשתי שאני חייבת לישון עוד קצת על מנת לא לחשוב , והמצפון גומר אותי על הגוזל שלי מרגישה נוראית . הייתי בשתי פגישות אצל עובדת סוציאלית דרך בריאות האישה ותאמת לא תרם לי הרבה ..