היי :) הריון ראשון שלי ואני קצת במחשבות. כל החיים שלי פחדתי מלידה, מגיל קטן!! אני לא יודעת למה אבל יש לי טראומה ממשהו שלא עברתי. ואני כל הזמן חושבת על הלידה וחוששת נורא. מעבר לזה שאני רגישה נורא למטה, גם בקיום יחסי מין לא פשוט לי תמיד יש תנוחות מסוימות שאני לא עושה כי כואב לי. (הרופאת נשים אמרה שיש לי וגיניזמום - כיווץ בשרירים המקיפים את הנרתיק). אז עוד יותר אני חושבת איך יצא לי משם תינוק אם להכניס את איבר המין של בעלי קשה לי? אני ממש מתוסכלת מזה. יש בנות שחוות את זה גם?

מושבתת עם טחורים נוראיים וכאב ראש מהבוקר..איך מתפקדים???? יש לי מלא דברים לעשות בבית ולא מצליחה לקום מרוב כאבים

מחר יש לי קורס הכנה ללידה בצפון ורוצים לקיים אותו כרגיל מה דעתכן?

יש דבר כזה אנשי מקצוע שאפשר לדבר איתם בגלל שינוי במצב הרוח עקב המלחמה ולקראת הלידה? אני לא מתכוונת לפסיכולוג כי זה סתם מרגיש לי מוזר ללכת לפסיכולוג ולדבר איתו על משהו כזה שזה סתם פריקה ולא באמת משהו רציני.. אני מרגישה שהמלחמה ממש שיבשה אותי, משעמם לי רוב היום בבית, אני שבוע 38+4 ומרגישה שאין טעם לכלום. רק מחכה ללדת כדי שיפסיק להיות לי משעמם. יש דבר כזה?

מותר לאכול צוצחלה (ממתקים גרוזיני) בהריון? מבחינת נקיון שלו וזה

אנחנו לא אוכלים קטניות, רגישה ללקטוז ומצה פחות אוהבת כך שאין לי הרבה מה לאכול בפסח. ביומיים האחרונים שורפת לי הבטן, כאילו לאחר שעות שלא אוכלת ארוחה נורמלית. התחלתי לאכול מצה כמה פעמים ביום, מעניין אם יש תוסף תזונה או משהו שמשביע ולא תשרוף לי הבטן, ככה ביום יום אוכלת פחממה וזה מעולה