תקשיבי אני עוד רחוקה בכמה שבועות טובים בלשון המעטה מלהיות בלידה אבל אני יכולה להגיד לך דבר אחד בוודאות,אין דבר כזה שאת אמא לא טובה,זה הריון ראשון שזה מלחיץ בעצמו ועוד עם מלחמה שאת מפחדת על החיים שלך ובכלל לא יודעת מה יהיה עם המדינה והמשפחה שלך כל רגע נתון,אבל עצם העובדה שאת לא מוותרת,שאת לא מצליחה להירגע כי את דואגת לה מראה שאת אמא טובה ואכפתית,קשה לעכל את כל העניין של הלידה ובמיוחד עם המלחמה וכל מה ששומעים ברשתות החברתיות,וכשגם אמא שלך וגם חמותך "על הראש שלך" מה שנקרא זה גם לא קל כי בואו נודה באמת אף אחד לא אוהב שאומרים לו מה לעשות ואיך להתנהל במיוחד במצבים כאלה,אבל את צריכה לחשוב ההפך,את הרגע ילדת ואני בטוחה שגם הגוף שלך לא חזר לעצמו ב100%,תתני להן לעזור לך אפילו בתורות,איך שנוח לך אבל תתני לאנשים שדואגים לך לעזור לך וברגע שהמצב במדינה יירגע טיפה ותוכלי לדאוג לעצמך ולתינוקת לבד בלי פחדים בלי כלום את תהיי מאושרת ותהני מכל שנייה,אבל כרגע חשוב שיהיו לידך קרובי משפחה אולי את לא מרגישה ככה עכשיו אבל את תביני עם הזמן שזה מקל עליך ועל הנפש שלך.

יש מצב גם שאת חווה דיכאון אחרי לידה כדאי אולי לדבר עם מישהו במיוחד עם המצב של המלחמה שאנחנו נמצאים בה.