הניו בורן עושה התכווצויות בעריסה ומשרימים אותה היא נרדמת ממה יכול להיות

אני חייבת שתרגיעו אותי אני בחורה רזה בטבעי שלי לפני ההריון שקלתי 48 ועכשיו בהריון אני רואה על הגוף שלי שהשמנתי הידיים נהיו מלאות יותר הרגליים בכלל השמינו גם בשוקיים התחת ענק והציצי בכלל גדל בכמה מידות בבקשה תרגיעו אותי שכל זה עובר אחרי ההריון ואני לא הולכת להישאר ככה שמנה גם אחרי הלידה😣🙏🏻

יש פה בנות שעשו מי שפיר וקבלו תוצאה לא תקינה ובכל זאת החליטו על המשך היריון? אם כן מה התגלה בבדיקה? או בנות שילדו כבר אחרי תוצאה לא תקינה וברוך השם נולד תינוק בריא?

אני בשוק מהתנהגות של אנשים אח של בעלי היה פעם נחמד וחביב אבל בשנתיים האחרונות לאט לאט הוא ואשתו הטרייה מתנהגים אלינו בצורה הזויה ומעליבה. זה התחיל ממנה ועכשיו גם הוא. ואין לזה שום הצדקה. אני ובעלי אנשים חמים ומשפחתיים. ילדתי לפני חודש בן ראשון, עשינו פידיון. שלחנו הזמנות למשפחה ואשתו (שממש לא בקשר חברי איתי) כתבה לי ישר שיהיה להם בעייתי להגיע כי הם עובדים ו *אם אפשר להזיז את המועד או לעשות בסופש*!!! הייתי בהלם אבל הסברתי לה שפדיון זה טקס עם רב ועושים את זה באמצע שבוע בשעות אחהצ. הם נתנו תשובה שליליות והמשכנו בתכנון האירוע. בבוקר האירוע אח של בעלי כותב לו בדרך אגב שהם כן מגיעים. אוקיי. לא חשבתי על זה יותר מדי. הם הגיעו ואמרו לי שלום קר, במהלך כל הטקס היא ישבה על כיסא מרוחק בזמן שכולם עמדו ונראתה משועממת. הם חתכו אחרי שעה. היום פתחנו את המתנות מהמשפחה (כולם הביאו כסף) וגיליתי שרק הם לא הביאו מתנה. עכשיו—- אל תשפטו אותי, לא חסר לנו כסף ואנחנו חיים ברמה טובה ברוך השם! אני לא זקוקה למתנה שלהם חלילה. אני יודעת שזה לא נובע מבעיה כלכלית כי הם שוחים בכסף, יש פה אמירה ברורה מאוד. לכל אירוע משפחתי אנחנו מדברים בין האחים של בעלי ומתאמים כמה שמים. תמיד חשוב לנו כל האחים לשים אותו סכום. לא קורה שמישהו לא שם. אז יש פה אמירה ברורה. ואני בשוק.

היי בננות אוף אני גמורהההה ונשרף לי הלב כל פעם מחדש אני אומרת לעצמי זה לא קורה יותר והנה זה שוב קורה ילד בן 7 הוא ילד מיוחד ומאתגר כעוס עצבני עם התקפי זעם לא פשוטים כן ילד מדהיםםם וחכם לצד זה , מצחיק ואוהב שטויות וכיף התקף זעם שלו לפעמים על דברים שלא קשורים אליי או משהו שאני מנעתי ממנו זה נראה נוראי צרחות , רצון להרביץ לי , לזרוק דברים אני עם תינוק קטן שנבהל מהצעקות האלו ולא משנה מה אני עושה לא עוזר ואז אני מוצאת את עצמי מתפרצת עליו בחזרה בניסיון לאפס אותו כי הוא כבר מגזים ולפעמים גם מחזיקה אותו חזק משתמשת בכח כי אני מרגישה מתוסכלת ברמה שעוד רגע בוכה תמיד אחרי סיטואציה כזו אני מדברת איתו עד כמה שאפשר והיום הוא אמר לי אמא את עשית לי כואב כי היה לך מאוד קשה שצעקתי חשבתי שאני מתה עד רגע זה אני רק בוכה ובוכה את חייייייי ונמאס לי כל פעם ליפול בזה אנחנו עם הדרכת הורים והכל לא של תחושות קשות מרגישה אמא נוראית ואני יודעת כמה יחד עם זה אני מטורפת עליו ומעניקה לו טוןןןןן של חום ואהבה אבל מבינה שאני חייבת להרגע ולא להגיע למצבי קיצון של צעקות שזה גורם לו בדיוק ההפך . הוא גם סופר מפונק ובודק גבולות כל הזמן אני גם ככה בדאון של אחרי לידה , מפחדת להשאיר לו טראומות ילדות וזה עושה לי חשק להעלם מרוב צער בלב 🥹🥹🥹🥹🥹🥹עזרההה מישהי