חינה היוש, בעוד שבועיים יש חינה לבת דוד שלי שאני אוהבת כמו אחות. הבעיה העיקרית שלי היא אימא שלה. היא בנאדם עם עיינים רעות, ברמה שהיא תגיד רק את השם של בנאדם, ומשהו רע ייקרה לו. המון פעמים נתקלנו בזה, ובמשפחה הפסיקו לספר לה דברים. (היא אישה דתייה מאוד והבת תעשה חינה בהפרדה, ככה שלא אוכל לשבת עם הדודים שלי, אמא שלי אישה חולה עם הדם אז כנראה לא תתערבב עם כולם, כי היא מאוד חלשה, ואם אלך, זה בלי בעלי והילדים) כמובן שעל ההריון היא לא ידעה עד לפני שבוע כשעדכנו על החינה (אני סיפרתי לבת) וכמובן שלאימא היה מה להגיד,- למה לא סיפרו, ואיך שוב יצא לה ילד מאותו מין, ואיך בגיל שלה היא עושה את זה וכו וכו (אני מעל 40). והנה, מאז, אני וכל הבית פה לא מרגישים טוב, אני כבר כמה ימים מקוררת קשוח והילדים היו מקוררים ממש. בחינה אני עתידה להיות בשבוע 29. בעלי חושש שאלך, בגלל האמא, ואני מבינה אותו. ואני בטוחה (וגם אמא שלי, בעלי, ושאר הדודים) שאם אלך, משהו לא טוב ייקרה לי. אגב גם אחותה של האמא כזו ואפילו גרועה יותר (היא ידועה בעיר שלה בתור המכשפה). אוסיף גם, שאני מאוד זורמת ובחיים בכללי לא מאמינה בעין רעה ואפילו סולדת מזה. חוץ מבמקרה של ה"דודה" הזאת. אבל ממש לא בא לי לבאס את הבת אם לא אבוא (כמובן שאשלח מתנה עם ההורים שלי או מישהו שהולך).... כמו כן, את החתונה קבעו לחודש שבו אני צריכה ללדת, והתכנון הוא קיסרי. לכן רוב הסיכויים שגם לחתטנה לא אוכל להגיע. תגידו לי אתן, הייתן הולכות בכל מקרה? לוקחות את הצאנס? (לא מאמינה בקמעות וחמסות וכאלה)