היי אשמח להתייעצות קצת ארוך אבל מקווה שאכן אקבל סוף סוף תשובה לספקות שלי אז ככה מדובר בפעוט בן שנתים ושלוש חודשים, היה איתי בבית עד גיל שנה ו-4 ולאחר מכן שמתי אותו בגן והוצאתי אותו מסיבות אישיות שלא אפרט כעת, הוא נמצא איתי חצי שנה בבית, כשהיה קטן היה לי קושי מאוד גדול הרגשתי שאני זקוקה לחופש ושאני אמא רעה שאני מצד אחד רוצה לגונן עליו ולא מוכנה לשים בגיל כל כך צעיר ומצד שני הרגשתי שהוא כבר מיצה במרכאות את העניין של אמא לבד, לכן זה היה השיקול לשים בגן שאני אהיה משוחררת והוא יהיה מאושר. כל יום זה היה סבל עבורי כי אני אמא שמאוד מתקשה לשחרר בגלל המון סיבות, מה גם שעברתי איתו המון בלגן רפואי מאז שנולד אז זו אחת הסיבות הרגשתי שמונעים ממני את הרגשות שלי כאמא שאני רוצה לדעת ואם יש לי חוקים מסוימים לגביו אז הרגשתי שביטלו אותי זו המילה פשוט ביטלו אז הוא יצא מהגן, ואני עדין מרגישה לא מספיקה. אני מסתכלת על אמהות שבאמת בחרו בחינוך ביתי ונהנות מזה, ממש מקדישות את היום יום נטו לתינוק/פעוט, ואני לא מצליחה. אני לא מצליחה להקדיש את כולי כי אני עייפה מאוד ואני מתוסכלת מכל המשימות היומימיות אני מנסה לשים הכל בצד ולתת את כל כולי עבורו ואני עדין מרגישה שזה לא מספיק לו, אני משתדלת כל יום להוציא אותו פעם לגימבורי פעם לגן שעשועים פעם לגן עם אמא שרק עכשיו התחלנו את זה, ואני מרגישה שהוא מצפה לעוד, שהשעה שעתים שלוש לא מספיקות לו ושאנחנו חוזרים אני חייבת להתחיל את הנטל של הבית, כמו להכין אוכל לו ולבועלי וכביסות וכלים וכו אחרת אני מגיעה לחורבן גם שאני אומרת לעצמי אני אעשה בערב זה מתנקם בי בסוף. אני כבר אובדת עצות, אני משתדלת שהוא בזמן חופשי יותר לתת לו לצבוע או משחקים מסוימים הוא גם לא יודע לדבר עדין ועוד עם טיטולים ולא בכיוון לגמילה על אף שאומר את הצרכים ניסינו פעם אחת הבנתי שהילד לא שם אני לא לוחצת עליו. השאלה שלי מה לדעתכם כדאי לי לעשות האם לאור מה שפירטתי עדיף לי לשים בגן? ובמידה ותגידו שלא, האם כל יום צריך לצאת? או כל היום צריך לשעשע אותם? מה גם שמאוד מלחיץ אותי אני חוששת שהשהות בבית פגעה בו באופי. גם שכחתי לציין שאין לנו חברים פשוט. אין אני מנסה ללקט מנסה להתחבר לא מצליחה והסביבה שלי כאן נורא ריקה מילדים. הוא היה ילד עם מאוד ביטחון עומד על שלו אסרטיבי, ועכשיו הוא נורא התחיל להיות רגיש מה שלא מתאים לו, הוא בוכה מכל דבר אם לוקחים לו הוא בוכה ופעם היה עומד על שלו אז יש לי טת נחשש הזה. שאולי פגעתי לו באופי וגם שהוא לא מתפתח מבחינת שפה בגללו אני נורא מבולבלת ונורא מאשימה את עצמי אני יודעת מקווה שאכן תעזרו לי להגיע לפתרון הרצוי תודה🥺❤️
אמהותאמהות
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בספטמבר 2023 בשעה 22:30
מהר לגן!!!!! תקשיבי אני מבינה אותך מאוד ואת הרצון שלך לגונן על הבן שלך אבל בגן הןא לומד לרכוש אופי והתפחתות אחרת. אני את הבת שלי הכנסתי לגן אחרי שמונה חודשים בבית והרגשתי שהילדה כבר משעמם לה איתי למרות שאני כל היון כל תקן ליצן בבית והולכים לגימבורי ומטיילות כל היום אבל הרגשתי שדי , היא חייבת מסגרת יאני חייבת קצת חופש כדי לדאוג לעצמי וכמו שאת אומרת גם לבית, כל המטלות נשמרות לעוד יום ועוד יום כי אין לך כח ואת עייפה ואת תשושה מהריצות איתה וזה קשה להיות עם ילד בבית, אז הבת שלי בגן ואני יצאתי לעבוד ואני מרגישה תחושה אחרת קודם כל הילדה שלי נהנת בגן שאין דברים כאלה, אוהבת את החברים , סוף סוף יש לה חברה וילדים בגיל שלה שהיא יכולה לתקשר איתם , אני מרגישה שהיא קצת פחות מפונקת מאשר בימים שהייתה איתי בבית , שהיא חוזרת אנחנו משחקות והיא מצליחה לשחק לבד ולא לרצות שאני יהיה לידה כל הזמן, זה פשוט שונה וזה פשוט עשה לה טוב ואני מספיקנ הרבה יותר דברים גם מהבחינה של הבית וגם הבת שלי מקבלת אמא יותר סבלנית ויותר קשובה אליה ומחכה שהיא תחזור מהגן כדי לשבת ולשחק איתה , ילד חייב מסגרת ילד שנמצא בגן מחזק את האופי שלו ובונה לו תקשורת עם עוד ילדים וזה גורם לו לפתח את ההתנהגות שלו ואין דבר יות טוב מזה תשמעי תעשי מה שאת מרגישה אבל דם בשבילך אני אומרת , אנחנו אמהות אבל אנחנו גם נשים שצריכות לדאוג לעצמנו , ויש לך את הכמה שעות לשים לשים בגן ויש לך שקט שאת לא על תקן ליצנית ... הכי חשוב זה לא לבלבל את הילד, הקטע הזה של להכניס להוציא ולהכניס ולהוציא זה בעייתי קצת... תנסי למצוא מסגרת שמתאימה לו ומתרימה גם לך ותיראי שהשגרה הזאת טובה יותר לשניכם
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בספטמבר 2023 בשעה 23:35
יש הבדל מאוד גדול בין ילד בן שנה וארבע לילד בן שנתיים ושלושה חודשים. לדעתי בגיל הזה הם כבר צריכים מסגרת מסודרת עם ילדים אחרים. יהיה לו קשה בהתחלה אבל זה לטובת כולם לדעתי, בהצלחה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך