מתייעצת .. אני ממש רוצה ללכת למקווה לפני הלידה אבל מפחדת אולי שמא יש לי פתיחה ואני לא יודעת .. הייתן הולכות לטבול ? קראתי פה הרבה בנות שאומרות שאם יש פתיחה זה זיהומים חו״ח …

היי בנות איפה אתן קונות נוטרילון במחירים טובים? יש מקום עם מבצעים או הנחות? אשמח לעזרה

התייעצות הריון ראשון היה לי המטומה שבגללה לקחתי דופסטון עכשיו הריון שני שאלתי את הרופא אם יש צורך לקחת והוא אמר לי במילים אחרות שהוא רושם לי וזה נתון להחלטתי זה לא יכול להזיק מה הייתן עושות ?

היי דודה של בעלי מהרגע שראתה אותי עד שהלכתי עקצה אותי. בהתחלה התאפקתי נשמתי עמוק לקחתי את עצמי וברחתי. משהו הרגיש לי שאני חייבת לחזןר לקחת את התינוק שלי איך שעליתי במדרגות אני שומעת אותה צועקת עליו "שקט שקט" בעלי יושב בסלון לא יודע איך לתפקד בסיטואציה. אני פתוחת את הדלת ואומרת לו בוא נילך הדודה עוקצת ואומרת "לא לא הוא לא רוצה לבוא איתך " התעצבנתי ויצאתי עליההה על 100 תוך כדי שחמי וחמותי מסתכלים ומעקמים פרצוף. אני וחמותי לא מסתדרות ואני בטוחה שהיא הרעילה את הדודה עלי. כל הפעמים שראיתי את הדודה היה בסדר בלי עקיצות . האם לגיטמי איך שהגבתי??,

*** סליחה מראש על הפריקה הלא קשורה *** כשאיבדתי את אבא שלי, אני מרגישה שגם איבדתי את הקשר עם אמא שלי. מאמא רגועה, חיובית, מכילה ותומכת, אימי הפכה להיות עצבנית, ממורמרת, תוקפנית ולא תומכת. נכון שאבא שלי נפטר לא ממזמן ואני עצובה עד אינסוף. ברגעים כאלה צריך את אמא, אבל אמא עצובה עד אינסוף ויותר בעצמה.. נכון שאני מבינה שהיא מתנהגת ככה כי החיים היו לה ועדיין קשים ואני צריכה הפעם להיות זאת שתומכת, מכילה והעוטפת. אבל אני לא יכולה להיות התומכת המכילה והעוטפת כי גם אני גמורה מבפנים. כל שיחה איתה מורידה אותי למטה.. ואני אמא בעצמי, אני לא יכולה להיות בדכאון. נכון שאני מבינה את זה שאמא שלי כבר לא אותה אחת כי הכל השתנה, ואסור לי לבוא אליה בטענות. אבל עדיין, אני עצובה על זה שאמא כבר לא מתנהגת בצורה אימהית. מותר לי להרגיש את שני הדברים ביחד: להבין את אמא שלי ובו זמנית לכאוב על המצב ולא רק להשלים איתו.