בנות יש לי בן שנתיים וחצי ואני עכשיו בהריון בזמן שהוא רוצה לישון יושן לי על היד ואני אחרי זה שמה אותו במיטה אסור להרים בתחילת הריון נכון 😫 מה לעשות איתו אם לא יושן לי ביד הוא מתחיל לבכות עזרה 😫 חשוב לציין שאני עובדת ולא חוזרת לפני 16:00 אחרי עבודה יש עבודה בבית להכין אוכל וזה כאילו לא כל הזמן על היד רק בזמן לישון ואני לא רוצה לא לחבק אותו ושישן עם הרבה בכי
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2023 בשעה 16:54
למה אסור להרים בתחילת הריון? אני מההתחלה ועד סוף ההריון עבדתי והרמתי משקלים והכל היה בסדר ההפך חיזק אותי אפילו פשוט תמצאי תנוחה שבא את לא מאמצת יותר מידי את השרירים ולא תעשי נזק לשום דבר
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2023 בשעה 16:55
כל עוד אין סיבה רפואית, את יכולה להרים מקלים משהו כמו עד 15-16 קילו. השאלה האם את רוצה לשנות הרגל וזה תהליך לפחות של שבועיים שאת צריכה לעשות.. לעבור למשל לליטוף בפנים, ידיים, רגליים, גב. לדבר איתו מראש על זה כמה ימים ולהתחיל בתהליך ולהיות אסרתיבית. הלילה הראשון יהיה קשה וכל יום קל יותר.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2023 בשעה 17:00
כן אני רוצה שיתרגל כי עוד מעט יהיה קשר להרים אותו עם בטן 🤭
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי17 בספטמבר 2023 בשעה 17:01
קשה*

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רשמתי כבר בעבר על הנושא אבל בכל פעם זה עולה מציף אותי וכואב מחדש… אני וגיסתי רבנו בגלל שהילד שלי בטעות נפל על הבן שלה תוך כדי משחק (מדובר בילדים קטנים), היא צעקה על הבן שלי, אני הגנתי עליו ואמרתי שזה לא היה בכוונה ושלא צריך לצעוק עליו, היא קיללה אןתי ונאלצתי ללכת מהבית של חמותי (כל זה קרה אצל חמותי) ומאז אני מנודה מהבית של חמותי. מנודה הכוונה שפעם אחת העזתי ללכת לאסוף את הילדים שלי משם והיא פשוט רצה לעברי בלי שום הכנה מראש שרטה אותי בפנים ממש חזק פצעה אותי (כל זה ליד הילד ההמום והבוכה שלי) וברחה משם ואיימה שלא אגיע לשם יותר וגם לא ילדיי. כמובן שמאז עבר ים של זמן שתינו ילדנו עוד ילד ברוך השם, אבל הבן שלי עבר לא מעט בגלל זה עבר טראומה היה מתעורר בלילןת בבהלה מסיוטים והילדים שלי פחדו ללכת לשם תקופה. עכשיו גיסתי מתגרשת ועברה לגור אצל אמא שלה עם שני ילדיה וכל שישי בעלי ושני ילדיי הגדולים הולכים לחמותי ואני נשארת לבד בבית עם התינוקת. זה קשה לי ממש. מצד אחד אני לא רוצה להרחיק את בעלי משם זו אמא שלו בכל זאת וגם לא רוצה מייצרת שנאה בילדים שלי כלפי סבתא שלהם, בעלי החליט שלא נכנס לתוך הבית של אמא שלו בגלל אחותו ומה שעשתה לי אז יש לו שם מן חדר כזה בחוץ שם הוא נמצא ואוכל שהם שם. הילדים כן נכנסים וגיסתי לוקחת אותם לפעמים לטייל איתה קונה להם דברים וכו׳. יש לי עוד תינוקת בת 7 וחצי חודשים וחמותי לא מבקשת בכלל לראות אותה. אפילו לא פעם אחת! גם שילדתי לא הגיעה אליי לבית החולים ומאז כבר השלמנו אנחנו מדברןת אבל בלב קשה לי לסלוח לה וקשה לשכוח. שהבת שלה הרימה עליי יד היא היתה שם והגנה עליה ועוד אמרה לי מה את עושה הצגות היא לא נגעה בך. אני נוטה לסלוח מהר אבל ככ קשה לי. מידי פעם זה מציף אותי בייחוד זה שאני לא מורשית להגיע לשם. ככ כןאב לי. שאני מבקשת ממנה לבוא להכנס לבית שלי לכמה דקות היא ממציאה תירוצים ולא מוכנה להכנס. מציאות לא נעימה אני אוכלת את עצמי לא מעט. האם לדעתכן אני פועלת נכון? שאני מאפשרת לילדים להיות שם ולגיסתי לקחת אותם למקומות והכל כרגיל ואני עדיין מנודה משם וזה בעצם מה שגיסתי רצתה?
מדברים על הכלמדברים על הכל
💬5 תגובות