היי בנות אני שבוע 26 ב״ה🪬 אני עדיין מרגישה תנועות בעיקר בבטן התחתונה. ממש למטה כזה. ויש ימים שמרגישה יותר, יש ימים שפחות. זה בסדר?? הגיוני?
הריון ולידההריון ולידה
💬0 תגובות

תגובות (0)

אין תגובות עדיין

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

שלום אני צריכה עידוד לא יודעת למי לפנות ומי יעזור לי ילדתי לפני 3 שבועות היה הריון לא מתוכנן הריון שני ונכנסתי למצב רוח לא טוב כשידעתי על ההריון בגל ההריון הראשון הייתי 9 חודשים מאושפזת ופחד ושיגעו אותי הרופאים כשילדתי את הראשון הרגשתי שאני נולדתי מחדש עם התינוק כי היו 9 חודשים קשים שוב נכנסתי להריון וברוך השם כל ההריון עבר בבית לא התאשפזתי רק פעם אחת.. התחילו לי בשבוע השני אחרי הלידה מחשבות אם יקרה לי משהו מה עם הילדים שלי מי ישמור עליהם חושבת על אמא שלי אם חס וחלילה קרה משהו מה המצב שלי יהיה איך אני אקבל את זה קראתיי שזה הרמונים וטבעי לחשוב ככה עד שבועיים אחרי לידה היום אני שלושה שבועות בדיוק אחרי לידה לא חושבת על הדברים שחשבתי לפני שבוע אבל פתאוום באמצע משהו כשאני עושה משהו מדברת עם מישהו או משחקת עם הילד הגדול שלי מרגישה שאני רוצה לבכות מכל ליבי בלייי סיבה בלי לחשובב על שום דבר ככה התקף בכי אבל אני לא בוכה כאילו נפתעת מעצמי ממה ההרגשה הרעה הזאת באה ואני לא חושבת על שום דבר השבוע הזה התקף הבכי הזה בא 3 פעמים לא יודעת ממה , הרמונים, דיכאון אחרי לידה , בגלל שקראתי בגוגל והתעמקתי על דיכאון לידה לא יודעת לא רוצה להכניס את זה לראש שלי מה לעשות למי לפנות מישהי חוותה את זה אחרי לידה וחזרה לשגרה רגיל?? מפחדת שזה יחמיר ולא רוצה להתעמק בזה יותר כי אני מהאנשים ששומעים משהו או קוראים את משהו מיד חושבים שהדבר הזה איתם תעודדו אותי תגידו שזה טבעי לא מפסיקה לחשווב
הריון ולידההריון ולידה
💬1 תגובות
כותבת את זה בשביל תוך כדי גם להיות גאה בעצמי. אז ככה: אתמול עבדתי מ7 עד 15 בצהוריים באתי חזרתי לילדים גמורה שיחקנו, נהנו בעלי ב19 הלך לעבודה. ואני התחלתי לארגן אותם לשינה: ואז הם נרדמו ועד שחשבתי שהכל בסדר פתאום הקטני צורח מכאבי בטן ונזלת ששעתיים לא מפסיק לבכות ואני גמורה כבר אין כוחות ובכל זאת אמרתי לעצמי זה הוא להתעצבן ולשדר לו חוסר סבלנות או לקבל את זה באהבה וללטף לחבק לעודד כי בכל זאת להיות חולה זה באמת לא נעים. ובאמת בחרתי בסוף בדרך הנעימה והסבלנית למרות שבפנים אני כבר מתה לישון. הרמתי חיבקתי הוצאתי לסלון ליטפתי עד שבאמת בסוף עשה קקי והשתחרר לו ושראיתי שעייף ורגוע חזרנו למיטה ב21:30 בערב נרדם. וב23:15 שוב התעורר לחצי שעה של קיטורים והלך לישון שוב. הרגשתי מותשת ומפורקת אבל תמיד חזקתי את עצמי שזה הילדים שלי אהבה שלי וגם אם קצת מאתגר צריך לקחת בכיף. כמובן שהבית והכלים נשארו להיום.. אבל לפחות אני יודעת שהייתי סבלנית גם שקשה ובאמת זה לא פשוט שעייפים
אמהותאמהות
💬1 תגובות👍2 לייקים