עם הבן שלי זה קורה כשיש לו גרעפס תקוע שמפריע לו.הוא בן 3 חודשים. או שזה גם כי זרם החלב הראשוני נחלש והם מנסים להוציא יותר או להפך, הוא חזק מידי. היא בוכה כי היא עדיין רעבה ולא שבעה. לבן שלי כשעושה ככה אני מנתקת אותו (או שהוא מתנתק לבד) ומרימה לגרעפס ואז ממשיכה בהנקה. לא תמיד הגרעפס מגיע אז אם ניסיתי קצת ואני חוזרת להניק הוא כן ימשיך שוב לינוק. ברגע שניתקתי אני מכניסה לו מוצץ לפה שלא יבכה בזמן שאני בודקת אם יש לו גרעפס ואז מוציאה את המוצץ שימשיך לינוק. אני ממשיכה ככה להניק עד שהוא כבר לא בוכה כשהתנתק לבד או שניתקתי אותו ואז אני יודעת שאכל מספיק.

יכול להיות בועית אוויר שמציקה, יכול להיות שהתחרטה שהתנתקה ורוצה עוד קצת ואולי מחזקת את השרירים והשליטה בגוף. אני בשלב הזה הייתי נותנת עוד קצת ומתכווננת לסיום ההנקה. כמו מ גם עושה את הטריק המוצץ והוא עבד מעולה למשך שנה. עכשיו כשאני לקראת סיום תקופת ההנקה קצת קשה להתגבר על ההרגל הזה