הלכתי היום לעשות מוניטור שגרתי בקופת חולים שבוע 39+1 הרופא פיענח ואמר לנסוע לבית חולים בעקבות צירים סדירים וניטור לא ברור (יש לציין שלא מרגישה כאבים אלא רק התקשויות והתכווצויות שניתן לסבול כמו מחזור עדין ממש)… בבית חולים אמרו שיש צירים סדירים, פתיחה 1.5 וצוואר מחוק 50 אחוז, ושהראש כבר ממש למטה… שלחו אותי הביתה… איך זה מתקדם מכאן? תוך כמה זמן אני צפויה ללדת, בימים הקרובים או שזה יכול להימשך יותר? ביום חמישי כבר חג ואנחנו שומרים חג זה אומר שאם אני יולדת ברביעי, כל החג והשבת אצטרך לבלות בבית חולים… מה אומרות?

לדרומיות- מישהי עשתה סקירה אצל דר דן תירוש ויכולה לחוות דעה על הרופא?

עקב המצב הביטחוני, ממליצה בחום לשהות במקלטים בבניינים ולא בממד אם יש אפשרות כזו. ממליצה גם להכין את המקלטים ואת המרחבים המוגנים כבר מעכשיו כולל בגדים ארוכים. תשדלו להכין מאכלים יבשים בכל הצורות ( גריסים, שיבולת שועל, שעועית, חומוסים, פירות יבשים, פיצוחים וכו). תכינו לעצמכם כמות גדולה של מים ככל הניתן. תכינו מזרון אפילו מתנפח ( רצוי זוגי ). תכינו ערכת עזרה ראשונה ( יש בסופר פארם ) הכוללת יוד. תכינו נרות ( אפילו שבת ) בכמות גדולה. למי שיש גז נייד כולל בלוני גז ו/או גזיות בכלל מעולה. תכינו כל מה שאפשר לשעת צרה. סבירות שלי? שזה לא יגמר תוך יום יומיים וקחו בחשבון שיש לנו המון מפעלים כימיים וכורים אטומיים ( כמו ליד דימונה למשל ) שיכולים להפגע. בלי לחץ, בלי פניקה, בלי היסטריה. תהיו קרות רוח ותעשו הכל באופן מסודר ורגוע. שנזכה לשמוע בשורות טובות ולעבור ימים שקטים 🙏 שבת שלום לכולן 🤍🤍

פורקת פה ילדתי לפני כחודשיים וכל כך מתגעגעת לזוגיות שהייתה לפני שהתינוק נולד שלא תטעו אני אוהבת את הילד שלי יותר מכל דבר אחר אבל ככל שעוברים הימים העייפות שלי מרקיעה שחקים העצבים גוברים הרעב גם משחק שם תפקיד ראשי הפכתי לחסרת סבלנות אמא טריה ועיייפההההה ככל שעברו הימים בעלי מגיע הביתה כמה שיותר מאוחר וכמה שיותר יוצא מהבית ובבית הוא נהיה חסר סבלנות על קוצים מסתובב סביב עצמו ומחפש את הדרך החוצה לא, שלא תחשבו חלילה שהוא אמר את זה אבל כל הגוף שלו צעק אני לא רוצה לבוא הביתה לא כיף לי פה ככה יוצא שאני יותר ויותר שעות כבולה לבית עם התינוק שגוזל לי את כל הזמן לאט לאט נמוגה הדמות שלי כאשה, כאדם לתוך דמות אחת ששואבת את כולי לאימהות אני רק אמא וזה עצוב וזה מרוקן וזה משאיר אותי בלי אנרגיות ומעגל הקסמים הזה ממשיך אני נהיית עוד יותר עייפה ועצבנית כי אני יותר שעות לבד עם התינוק ואז בעלי עוד יותר ממעט להיות בבית ולי נגמר הכוח נהיה לי משעמם בנשמה והייתי עסוקה נון סטופ בטיפול בקטן ובשנייה שהוא ישן יש גם את הבית שזועק לעזרה והתואר שלי שלא נגמר והכל יחד מוחץ לי את הנשמה כי זה לא החיים שאני רוצה אני מרגישה לבד, אני מרגישה בודדה עצובה חלשה אני רוצה שהזוגיות שלנו תחזור למה שהייתה שיהיה לנו טוב ביחד ושלא נתעצבן אחד על השניה בגלל החיים שנהיו לנו

בטעימות התחלתן לתת את כל הירקות יחד מההתחלה או שללתם אלרגיות כל שלושה ימים?

אתן שמות אלכוהול על הפופיק לפני שנופל השאריות חבל טבור? כשהתינוק נולד...