פוסט פריקה + עזרה למי שחוותה אותו דבר. התינוקת שלי כבר בת 9.5 חודשים. מגיל לידה ישנה עליי עד גיל 3 חודשים בגיל 3 חודשים הייתה נרדמת עליי והייתי מניחה אותה המיטה וישנה עד הבוקר (לפעמים הייתה קמה לבקבוק). לפני חודשיים התחילה להוציא שיניים אז בוכה מלא בלילה ומתסכול ורחמים עליה הייתי מביאה אותה לישון איתי. מאז יצאו 6 שיניים והיא ישנה רק איתי. רק איתי זה אומר לא נרדמת גם על אבא שלה, ההרדמות הן סיוט, ארוכות, מלוות בהמון בכי, בעיטות, הקשתות בגב ובעיקר הרבה תסכול שלי ושלה. לבסוף היא נרדמת. אני מניחה כל לילה במיטה ואחרי בערך חצי שעה היא קמה אני מרימה מרדימה מחזירה אותה וכך חוזר חלילה . אין לי יום ואין לי לילה. בשעה 00.00 אני כבר מתייאשת מלהרדים ולהחזיר למיטה שאני פשוט מאפשרת לה לישון איתי במיטה שלי. יש לציין אני חודש שביעי להריון עם בטן והיא ישנה ממש עליה עם כל הגוף שלה דחוס בגוף שלי. בקיצור אני ממש בסיוט בתסכול. מה אני עושה ? איך אני מרגילה למיטה ?
הריון ולידההריון ולידה
💬12 תגובות

תגובות (12)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2023 בשעה 16:39
כשאני אומרת מניחה במיטה אני מתכוונת במיטה שלה. ואז מתייאשת והיא ישנה איתי במיטה שלי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2023 בשעה 16:40
זה צורך שלהם לישון איתנו. הייתי מאפשרת ומשחררת
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2023 בשעה 16:40
פיקאצ׳ו אני באמת בקושי פיזי בגלל ההריון מעבר לזה שבעוד חודשיים אחיה יגיח בע״ה לאוויר העולם ומה יהיה אז ?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 באוגוסט 2023 בשעה 16:43
כן צריך להרגיל אותה לישון במיטה שלה מעבר לזה שזה לא עם בטן ובפרט שיש לך עוד תינוק בדרך שאז ודאי היא כבר לא תוכל לישון איתך

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

הי כולן (: חייבת לפרוק , ילדתי בן ראשון לפני שבועיים , הוא נסיך אמיתי אבל אין ספק שזאת תקופה קשוחה , והכל חדש לי וילד ראשון זאת כאפה רצינית (בטוחה שתזדהו איתי) אבל מעבר לזה , ההנקה מתישה אותי בטירוף , זה כואב ומסורבל ומציק ולא נוח , התייעצתי עם יועצות הנקה וגם אפילו אחת מהן הגיעה אליי הביתה ועזרה לי , אבל עדיין אני לא מצליחה להתחבר לזה בשום צורה , ואני מסתבכת עם השאיבות וניסיתי פשוט מליון משאבות ואני מוצאת את עצמי יושבת שעות ומנסה לשאוב למקרים שאצטרך לצאת מהבית .. בקיצור מרגיש לי שכל ההנקה הזאת פשוט גדולה עליי ואני רוצה לשלב תמל , ומצד שני כואב לי הלב ואני מרגישה מצפון מטורף שהילד שלי לא יקבל חלב אם ושאני לא יכולה לתת לו את ההכי טוב .. אני פשוט מתייסרת עם עצמי ובוכה מלא .. כי אני יודעת שברגע שאתחיל לשלב אז מין הסתם אעבור מהר רק לתמל וזהו אין דרך חזרה .. אשמח לשמוע מה אתן חושבות ועד כמה זה נורא באמת לשלב תמל ?
אמהותאמהות
💬7 תגובות👍1 לייקים