הי כולן (: חייבת לפרוק , ילדתי בן ראשון לפני שבועיים , הוא נסיך אמיתי אבל אין ספק שזאת תקופה קשוחה , והכל חדש לי וילד ראשון זאת כאפה רצינית (בטוחה שתזדהו איתי) אבל מעבר לזה , ההנקה מתישה אותי בטירוף , זה כואב ומסורבל ומציק ולא נוח , התייעצתי עם יועצות הנקה וגם אפילו אחת מהן הגיעה אליי הביתה ועזרה לי , אבל עדיין אני לא מצליחה להתחבר לזה בשום צורה , ואני מסתבכת עם השאיבות וניסיתי פשוט מליון משאבות ואני מוצאת את עצמי יושבת שעות ומנסה לשאוב למקרים שאצטרך לצאת מהבית .. בקיצור מרגיש לי שכל ההנקה הזאת פשוט גדולה עליי ואני רוצה לשלב תמל , ומצד שני כואב לי הלב ואני מרגישה מצפון מטורף שהילד שלי לא יקבל חלב אם ושאני לא יכולה לתת לו את ההכי טוב .. אני פשוט מתייסרת עם עצמי ובוכה מלא .. כי אני יודעת שברגע שאתחיל לשלב אז מין הסתם אעבור מהר רק לתמל וזהו אין דרך חזרה .. אשמח לשמוע מה אתן חושבות ועד כמה זה נורא באמת לשלב תמל ?