היא תכף בת שנתיים… ואני מרגישה שעכשו פוקד אותי הדכאון זה הגיוני? זה קרה למישהי? בחודשיים הראשונים לאחר הלידה הסיוט שהיתה לי שנגמרה בקיסרי חירום, היתי בדכאון אבל לא טופלתי. בעלי זלזל בזה ואמר שאני מגזימה אז מהבושה הבלגתי והדחקתי עם הזמן הרגשתי שזה עבר לי כשחזרתי לעבודה , והנה זה שוב חוזר לי במיוחד בתקופות שהיא לא מקשיבה לי, ומקשה עליי כל יום בהרדמות ואני מותשת כל יום מלהצליח להרדים אותה לא לפני 22:00 ואפילו יותר מאוחר ואז שוב רוטינה של עבודה וכל יום אותו דבר. חצי שנה שאני לא יוצאת מזה אני עצבנית, אני מתנהגת מגעיל, אני כל הזמן נזכרת באיך היה לפני שנכנסתי להריון וכמה היה לי קל והיתי חופשיה ועצמאית לא תלויה בדבר או באיש. ועכשו מרגישה כבולה… עצובה, מדוכאת, כל הזמן מתעצבנת ואנחנו כל הזמן רבים וכל פעם עולה על הפרק לפרק את החבילה וזהו ואז הוא אומר לי שאני אמא זבל ושהוא יקח אותה ממני וכל בית משפט יתן לו כי אני לא שפויה אולי אני באמת לא שפויה? חשבתי ללכת לטיפול אבל זה יקר… יש אולי טיפולים מסובסדים דרך הכללית פלטינום? אני אוהבת אותה ומודה על כל יום שיש לי אותה ושזכיתי בה, אבל ברגע שמתחיל להיות קשה בסוף יום אני פשוט מאבדת את זה ובוכה