80 קילו אחרי לידה אני שמנה?🙁

אני כועסת על עצמי אבל לא מצליחה לשחרר. אני מאוד מוקירה תודה על זה שאני בהריון וזה באמת ברכה ולא מובן מאליו ( במיוחד שאני בגיל כבר מבוגר יחסית) הבעיה היא שתמיד חלמתי על בת, זה היה חלום חיי ובאמת בשקיפות אמרו לי בת והייתי כל כך מאושרת. בסקירה גיליתי שזה בן ומאז אני בדיכאון. אני מנסה לשמוח ובאמת מודה על כך שאני בהריון כי זה בכלל לא ברור מאליו אבל לא מצליחה להתחבר. הקטע שגם כל מי שבסביבה שלי בהריון הוא הריון עם בת וכל פעם זה גורם לי לבכות. אני לא יודעת אם זה ההורמונים או סיבה אחרת אבל למה אני ככה? למה אני לא יכולה להיות מאושרת שזה בן ולהתחבר להריון? הכי אני שונאת שאומרים לי בהריון הבא, אני לא יודעת מה יהיה בהריון הבא ואיך ואם יהיה. אני פשוט רוצה להפסיק לכעוס על עצמי ועל התחושות שלי ופשוט להיות מאושרת

הילד שלי בן חצי שנה ןכבר שבועיים שהוא מתקשה לעשות קקי,הוא עושה אבל יכול להיות שיום שלם הוא לא יעשה ואז הוא קם ובוכה בלילה ובבוקר ואני ישר נותנת לו הנקה ואז הוא נרגע ואחר כך שוב הוא בוכה ככה התחלנו מוצקים ואולי בגלל זה ,אבל מתי זה יעבור מישהי חוותה תוכל לתת עצות?

היי בנות שסובלות מסימפיוליזיס ואישרו להן שמירת הריון מהביטוח לאומי, יש כאלה?????

אני בדיכאון כל החג הזה. היינו אמורים להתארח אצל המשפחה של בעלי. אחרי שלא היינו אצלהם כמה חודשים (ואנחנו גרים באותה עיר) יומיים לפני החג הם אומרים שאין מקום בסוכה. היינו צריכים להתארגן תוך יום על חג בבית. שלא נדבר על ההוצאה הכספית שגם ככה כרגע אנחנו במצב לא טוב. והיינו כל החג לבד. לא בנינו סוכה. ועוד אנחנו דתיים. והילדים שלי לא חוו בכלל את החג. הייתה לי גולה בגרון כל החג. אפילו בכיתי בלי שבעלי יראה. כמה אני מקנאה באנשים שיש להם משפחות טובות. שעוזרות, שרוצות להיות עם הנכדים. מסביבי מלא שכנים שלא נמצאים בכלל בבית. כל שבת עם המשפחה. אנחנו הולכים פעם בכמה חודשים וגם צריכים להרגיש לא רצויים. לפחות היו מודיעים שבוע לפני שהיינו מספיקים להתארגן על סוכה. או שהיינו מתארחים במקום אחר.

תוך כדי ציר יכול להיות תזוזות עובר?