אני בדיכאון כל החג הזה. היינו אמורים להתארח אצל המשפחה של בעלי. אחרי שלא היינו אצלהם כמה חודשים (ואנחנו גרים באותה עיר) יומיים לפני החג הם אומרים שאין מקום בסוכה. היינו צריכים להתארגן תוך יום על חג בבית. שלא נדבר על ההוצאה הכספית שגם ככה כרגע אנחנו במצב לא טוב. והיינו כל החג לבד. לא בנינו סוכה. ועוד אנחנו דתיים. והילדים שלי לא חוו בכלל את החג. הייתה לי גולה בגרון כל החג. אפילו בכיתי בלי שבעלי יראה. כמה אני מקנאה באנשים שיש להם משפחות טובות. שעוזרות, שרוצות להיות עם הנכדים. מסביבי מלא שכנים שלא נמצאים בכלל בבית. כל שבת עם המשפחה. אנחנו הולכים פעם בכמה חודשים וגם צריכים להרגיש לא רצויים. לפחות היו מודיעים שבוע לפני שהיינו מספיקים להתארגן על סוכה. או שהיינו מתארחים במקום אחר.