חייבת לפרוק. המשפחה של בעלי מבחינה תרבותית שונים ממני מאוד וכל מה שקשור לתינוק הם פשוט לא מקשיבים ומתחשבים. אני כבר לא מדברת על ההערות וההצעות ההזויות והפרימיטיביות שלהם לגידול ילדים (הוא הנכד הראשון במשפחה). כל פעם שאנחנו איתם והתינוק ישן, אני מבקשת המון פעמים שלא לגעת בו כדי שלא יתעורר, והם פשוט מתעלמים ממני ואז הוא מתעורר וצורח מעייפות. כשזה קורה הם ישר קופצים וחוטפים אותו לידיים שלהם (שזה לעצמו ממש עושה לי עצבים בגוף) ומתחילים לנסות להרגיע בדרכים שהן לא נעימות לו (בתור אמא שלו אני יודעת איך להרגיע ולהרדים אותו בצורה נכונה לו), באמת שאני מנסה להגיד להם מה לעשות והם פשוט מתעלמים ומעלים ספקולציות מה מפריע לו עד שזה מגיע לבכי היסטרי שלו ואני לוקחת אותו מרגיעה ומרדימה אותו ואז אותה סיטואציה חוזרת שוב ושוב כל כמה דקות במשך שעות עד שמגיעים למצב שהתינוק סחוט מעייפות, בטירוף של עצבים, צרחות ובכי בלתי פוסק וכבר אי אפשר להרגיע אותו. דיברתי על זה עם בעלי כמה פעמים והוא מתבייש להגיד להם על זה או לא מבין מה אני רוצה ממנו. אני לא מתביישת להעיר להם, אבל שוב אני כמו אוויר בשבילם. אני מותשת מותשת מותשת.

הריון ראשון הייתה הפלה, עכשיו שוב הריון ולא היה דופק (שבוע 6 פלוס 5) ובקושי ראו חלבון.. עוד מישהי שחוותה משהו דומה? ממתינה לבדיקה הנוספת אבל קשה לי להיות אופטימית..

היי בנות אני שבוע4+1 והורד ממני מים כאילו הפרשת מים זה בסדר

סיפור הלידה שלי😊 תודה לה' יתברך! יום רביעי שבוע 40 מגלה שהנסיכונת התהפכה ממצג ראש לעכוז. קובעת היפוך ליומ חמישי(למחרת). יום חמישי בבוקר מגיעה להיפוך. עושים אולטראסנד. הנסיכה חזרה למצג ראש. נחסך ההיפוך. משוחררת. נמאס לי ומבקשת זירוז כשהיא במצג ראש. בעקבות משהו מסויים אני מחליטה שהזירוז יהיה בבי"ח אחר מרחק 15 דק נסיעה. מגיעים. מוניטור ובדיקת רופא(העוברית שוב הסתובבה ממצג ראש לרוחבי.. מציעים היפוך במקום וזירוז פיטוצין. אני מסכימה. ניסיון להביא לידה טיבעית. ההיפוך צלח. אני בחדר לידה מאזור 15:30. זירוז דחוף דחוף אפידורל ושוב בדיקת מצג. מצג ראש. מתחילים צירים חזקים. ופתיחה 1.5. מחכה עוד פוקעים המים לגמרי. כמה שעות ומתקדם ממש מעט ל2 ומחיקה כמעט מלאה. בדיקת פתיחה המיילדת מתלהבת ואומרת שהראש ממש מוברג למטה וזה מצויין. אני מתחילה להירגע. טיפה האטות בדופק. מחליטים לעצור עם הפיטוצין. הדופק מתייצב. אחרי כמה זמן מנסים להחזיר ושוב. בשעה 1:15 בלילה בדיקת פתיחה. המיילדת אומרת שמרגישה משהו רך. שזה או אוזן או ישבן😒. מתחילה שוב להלחץ. מביאים אולטראסנד והעוברית מצג- ע כ ו ז! כל הרופאים בשוק! היא הצליחה להסתובב למרות הכל. בלי טיפת מים ברחם ועם ראש שהיה מוברג! דחוף מפנים לניתוח קיסרי. 2:30 התינוקת הנסיכה הרקדנית המומחית בחוץ😊 לא ככה צפיתי את הלידה. אבל כנראה זאת הדרך שה' יתברך בחר עבורי ועבורה. אז נשאר רק לומר תודה רבה לה' יתברך על אינסוף חסדיו המרובים! בעז"ה שתהיה לכולנו התאוששות קלה ומהירה ובידיים מלאות😍

מאיזה גיל ועד איזה גיל אפשר לשים באוניברסיטה?

למכירה