בוקר טוב, שאלת התייעצות נמצאת כרגע בהריון שני שבוע 7 אני עובדת בחברה גדולה כבר 4.5 שנים אך המשכורת מאוד נמוכה. לפני שגיליתי על ההריון התמיינתי לתפקיד טוב בחברה נוספת עם משכורת מאוד גבוה וכרגע הפסקתי תהליך בגלל ההריון שגיליתי עליו. מה אתן אומרות? להמשיך או לא.. מצד אחד מאוד מפחדת שיפטרו אותי מהמקום החדש ומצד שני המשכורת בעבודה שלי כרגע נמוכה מאוד

4 חודשים אחרי לידה, מניקה הנקה מלאה קיבלתי פעם ראשונה חודשיים וחצי אחרי הלידה ומאז מקבל כל שלושה שבועות והמחזור נהיה ממש מוזר יומיים-שלושה של דימום וזהו יש דרך להאריך את הזמן בין המחזורים? אנחנו דתיים ומרגישה שיש לי שנייה וחצי לגעת בבעלי ומקבלת כבר שוב 😔

אשמח להתייעץ הבת שלי בת 5 וחצי חודשים ובשבועיים האחרונים אוכלת כל שעות רק 100 ועוצרת זה ממש מטריד אותי.. קרה למישהי?

אוקיי אז זה הולך להיות ארוך אני לא סובלת את חמתי ברמות אבל אנחנו כן עושים שם שבתות וכמובן שאני מתנהגת יפה ומכבדת אבל לא ממש מתקשרת ,לא ניכר לעין שאני שונאת אותה אני בעזרת ה׳ עתידה ללדת ותמיד היא עוקצת את בעלי אם תשנה את ההתנהגות שלך אני ארשה לכם לגור פה ואני יעזור לכם ובעלי הכי נסיך בעולם זה היא הבעיה שסיפרנו לה על ההריון התגובה שלה הייתה חבל שאין לכם תאומים את הבת הייתי לוקחת לי ומשאירה לכם את הבן(אחרי שהיא שמעה שיש לנו בן!!!!) אחרי המשפט שהיא אמרה שהיא תעזור לנו אני חוששת שהיא תבוא אלינו כל יום ברגע שיהיה תינוק(היא מובטלת) אני לא מעוניינת שהיא בכלל תגע בו באמת,אני בטוחה שהיא כל היום תתערב בדרך שלי,וגם למרות שההתחלה של הניו בורן היא הכי קשה באלי גם פרטיות ולהיות עם הבן שלי לבד! זה ממש החששות שלי לקראת הלידה אני חושבת על זה שכל יום היא תבוא ואני מקבלת חום מלחשוב על זה מה אני אמורה לעשות? אולי יש לה כוונה טובה אבל מצטערת קשה לי עם הדרך שלה ועם המילים שלה ועל איך שהיא מדברת לבעלי ועל מה שהיא עשתה לו בעבר שהוא היה ילד היא כנראה חושבת שאני לא יודעת הכל ,אבל אני יודעת. בקיצור באלי שהיא תעוף לי מהחיים כבר 😫

מיואשת חייבת חזרה הריון 4 והכי קשה שבוע 12 הקאות קשות לא עוזר כלום וכל היום יש לי טעם מגעיל בפה אני כלכך סובלת מישהי חוותה את ההריון ככה?

ילדתי השבוע, לידה שנייה. רציתי לשתף אותכם קצת בתחושות. אנחנו גרים רחוק מהמשפחה של בעלי והמשפחה שלי קרובה אלינו. בעלי עצמאי ולכן פחות יכול לתת לי יד וידעתי שההתמודדות הפעם תהיה קשה יותר. המשפחה שלי תמיד הייתה מאוד עסוקה סביב עצמה. בשמחות שלי הם לא תמיד כל כך שם, הם מאוד עסוקים בבעיות שלהם. בלידה הראשונה הם מאוד התלהבו אולי זה ההתרגשות של נכד אחיין ראשון והיו הרבה סביבנו. ועכשיו הם פשוט נעלמו, אחותי שלחה הודעה של מזל טוב ושהיא מתרגשת, והיא תמיד אלופה רק בלדבר, ונעלמה…אבא שלי גם לא התקשר או שלח הודעה או התעניין … וכמובן שבכלל לא שאלו אותי אם צריך עזרה עם הברית, רק התלוננה שלא אמרתי שעה ופרטים..(ואני מבחינתי עדיין לא סיימתי לסגור) אתמול בערב שישי, נפלה עלי עצבות ממש גדולה, מצד אחד יש לי את המשפחה שלי ברוך השם, בעלי ושני הילדים שלנו. אבל מצד שני הרגשתי ריק, הרגשתי שאנחנו לבד, שאין מי שבא לעטוף אותי , לחבק ולהתעניין. העצב ממש השתלט עלי וכל כך התבאסתי שאנחנו לא גרים קרוב למשפחה של בעלי שאני בטוחה שהיו עוטפים אותי מאוד בתקופה כזאת.