הייתי בקופת חולים ובכניסה מישהי צעקה לי לעזור לאמא שלה לצאת מהאוטו ( עם כיסא גלגלים ) סירבתי לה בנימוס ואמרתי לה שקשה לי להרים את עצמי ואני לא אוכל לעזור לה ( הריון חודש שמיני ועם אנימיה שגם ככה יש לי סחרחורת בלי לעשות כלום) אני לא אדבר על זה שהופתעתי שהיא ביקשה דווקא ממני עזרה ולא מכל הצעירים שהיו מסביב אבל כן הופתעתי שהגיבה לי ״ אין אתם הישראליםם״ בזלזול ממש .. האם טעיתי שסירבתי לעזור לה או שהיא לא הגיונית שביקשה תעזרה שלי בכלל?

בוקר טוב אני רוצה לפרסם נס שקרה לי בחנוכה שנה שעברה ביקשתי בקשות בנר השמיני ביקשתי שלום בית , פרי בטן ושאתקגם לתקיד מיקצועי בעבודה , הבטחתי שאם הבקשות שלי יתגשמו אפרסם את הנס. ההקשות שלי כולן אכן התגשמו..יתברך שמו אין עוד מלבדו.

הייתי היום בשקיפות עורפית,שבוע 12+1 ראיתי שיש בנות שאומרים להן משהו על עצם אף ולי לא אמרו כלום,אבל במהלך הבדיקה הרופאה כן אמרה הנה האף,זה בסדר? התוצאות יצאו סיכון לתסמונת דאון לפי גיל האישה 1:974 סיכון משוקלל לתסמונת דאון לפי הגיל והשקיפות 1:6088 שקיפות עורפית:1.3 אתן חושבות שהכל בסדר אפילו שלא דיברו איתי על עצם אף?

גם לכן כואב לקום מהר מהספה או משהו? כאב בבטן כזה בהריון

היי חייבת לשתף מישהו ואשמח לדעתכן כי אין לי מי לדבר על זה. אני מפחדת שההתנהגות שלי מושפעת מההורים שלי : אמא שלי גידלה אותנו ואבא לא היה שותף לגידול רק עיניין אותו שתייה (עם הזמן הפך לאלכוהליסט מכה ) היחס לאמא שלי היה נורא ואמא שלי תמיד הייתה כנועה אליו . אחרי שנים הם התגרשו ואני כבר הקמתי משפחה . מעניו של אבא הוא אבא מדהים ואיך הוא מצדיק את זה ? הוא מזכיר כשהייתי בת שנתיים קנה לי נעליים מעבר לזה הוא לא קנה לי כלום על דעת עצמו לצורך שלנו כילדות שלו. כשהוא יצא מהתמונה כי הוא טס לאישה אחרת (שאיתה בגד באמא שלי ונולד לו בן .(אני יודעת כי אמא שלי ערבה אותי בזה לצערי)) הקרמה איכשהו לא עובד עליו והוא חייב טוב אחרי שפירק משפחה ושבר לנו את הלב . אמא שלי , הרעילה אותנו על אבא שהוא לא טוב וכמה אנחנו גרמנו לה סבל כי ביקשנו לאכול כשלא היה לה מה לתת לנו כי אבא היה לוקח את הכסף ומשתכר. אמא שלי דאגה לומר לי אישית כל החיים כמו מנגינה שאם אני לא הייתי נולדת אולי היא הייתה לומדת משהו והייתה במקום אחר היום והייתה מתחתנת עם מישהו אחר. אמא נרקסיסטית שתמיד מוצאת את מי להאשים ועושה מצפון בלב. הפסקתי לנסוע ולהביא לה את הנכדות שלה כי דורש ממני המון כוחות לאסוף ולחייך כי גם היום היא עושה את זה רק שאני עוצרת אותה וקמה כדי שלא אוכל להגיד דברים שאצטער עליהם . לפעמים אני לא מסוגלת וזה חזק ממני כי היא מעירה לי על החינוך שלי או על הדתיות שלי וכל הזמן מדבר בגסות . ואני אומרת מכאן מה ללמוד מזה ? לא הייתה לי משפחה שתתמוך בי בחלומותי ותחזק את כישורי אז עכשיו אני צריכה אחרי שנים של הבנה שלא קשור אלי וזה שלהם ,אני צריכה להבין שהם לא אני תודה לאל. אבל יש פעמים בזמן כעס שאני תופסת את עצמי מתהנגת כמו אמא שלי אומרת דברים שאני לא חושבת .כמו תקליט שבור של אמא שלי והפה שלי הוא הגלי שלה. איך אני מוצאת עצמי מדקלמת את המילים שלה?! ואני שואלת אותכן , איך למחוק את זה ממני ?אני ניתקתי איתה קשר (הדבר הכי כןאב לי שיש עוד את אחים הקטנים שעוד נממאים בידה והיא מזניחה אותם ועסוקה רק בחיי אהבה שלה במקום בגידולם שזה גם סיפור בפני עצמו) אומנם היא עכשיו נראה ומדברת חזקה ונעימה אבל בבית היא אחרת היא בדיוק אותה אחרת ומחפשת על מי להפיל את האשמה . להציל את האחים שלי לא אוכל אבל להציל את המחשבות שלי לפחות זה צד . מה אתן אומרות ?

סבון פנים מומלץ??