בננות תגידו לי שאני לא לבד. עם בן השנה שלי בבית, עובדת מהבית חלקית (עצמאית) ומכניסה ממש מעט כסף. ממש עושה טובה שמכניסה משהו אבל אין ברירה אני עם הילד בבית (מרצון), בעלי עובד כפול כדי לפרנס ועלי נמצאות רוב המטלות בבית ושל הילד. אין לי בעיה עם החלוקה הזו. העניין הוא שבסוף כל יום אני עם הלשון בחוץ והופכת להיות כבר תשושה וחסרת סבלנות כלפי בני הבית ואין לי כוח לאף אחד ויוצא שאני נג'סית שמתלוננת המון. זה לא בכוונה פשוט משחררת קיטור ואני מרגישה שזה עושה אוירה שלילית כזו ומבאסת ובעלי סובל מזה. אני לבד או שיש מזדהות בקהל? אוהבת את השגרה שלי ומרגישה מסופקת אבל העייפות עצומה וזה קשוח.