היי בנות? נשמע שווה? הריון ראשון לא מבינה כלום בעגלות ודגמים

היי בנות דרכים טבעיות להיפוך התינוק?🙏🏼

היי אני בשבוע 19. עד כה כל בדיקות ההיריון היו תקינות, אך כמעט כל שבוע או אפילו כמה פעמים בשבוע יש לי חשד לירידת מים עקב נוזל שיוצא ודימומים שבאים וחולפים. מבצעים בדיקה סטרילית שוללים. הייתי מאושפזת פעם אחת והיו 4 ביקורים במיון רק בחודש האחרון. כל פעם שהגעתי הומלץ לי על היריון בסיכון ושמירת היריון אך זה לא נרשם במכתב שחרור מכיוון שלטענתם זה משהו שאמור להתנהל מול הקופה והרופאה המטפלת.. כשוחחתי עם המרפאת נשים לטענתה של הרופאה כל עוד זה לא רשום זה לא מוצדק, זמינות התורים אצלה היא בלתי אפשרית ולכן להגיע אליה אף פעם אי אפשר אלא רק לביקורת כל 8 שבועות שגם שם אפילו אולטרסאונד לא עושים אלא רק מפנה לבדיקות וזהו. אז היא לא באמת מטפלת בי בהריון! על סמך מה היא מחליטה אם יש מכתב של שחרור מאישפוז ומכתבי שחרור ממיון עקב מצב ספציפי שהיא לא יכולה לתת לי מידע בנושא? מי כן יכול לעזור לי? בסוף זה כן מונע ממני ללכת לעבודה ואני הולכת להמון בדיקות בבתי חולים

תינוקי כמעט בן חודשיים כבר כמה ימים שהשינה שלו הפכה לתנומות קצרות זאת אומרת 10-30 דקות האם זה נורמלי ?

למה אנשים ששומעים שילדתי מתעקמים כזה לא שמחים בשבילי? לא כולם חלק

היי בנות, אני 10 ימים אחרי לידה שהייתה טראומתית והפרידו ביני לבין התינוקי במשך שעות ארוכות (ילדתי בבוקר ורק בערב ראיתי אותו). זה המשיך בהחלמה מאוד קשה שלי ויש לי עוד דרך עד להחלמה מלאה. זה ילד שהגיע אחרי שנתיים של טיפולי פוריות, זה הדבר שהכי רציתי בעולם כולו!!! אני מאושרת שהוא פה ואני אוהבת אותך כל כך כבר מהשנייה הראשונה שהוא יצא. עם זאת, ממש קשה לי ההרגשה שהבטן ריקה, שאין שם עובר, תנועות.. שכל התסמינים של ההריון עברו פתאום. מרגישה רייקנות מטורפת, כאילו הוציאו לי איבר מהגוף והוא חסר לי. יש לי לפעמים גם מחשבות על תקופת ה״רווקות״ שנגמרה והאחריות הענקית שיש לי עכשיו לכל החיים. מרגישה אשמה ענקית שאני מרגישה ככה בכלל כי התפללתי לילד הזה ועברתי ייסורים עד שהוא הגיע. אני הכי מאושרת בעולם שהוא פה ובגלל זה אני לא מבינה למה אני מרגישה ככה ולמה כל הרגשות מתערבבים לי. אשמח לעידודים, עצות, סיפורים דומים ובעיקר שתגידו לי שזה נורמלי וחולף 🙏❤️