בנות שעברו טיפולי פוריות בת 35 ויש לי רזרבה שחלתית נמוכה כרגע מזריקה פרגובריס והתחלתי גם צטרוטייד הבוקר במעקב זקיקים נאמר לי שיש לי 9 זקיקים בצד אחד וכולם בין הגדלים 14-18 ובצד השני יש לי 7 זקיקים גם באותם גדלים ויש אחד בגודל 22 . לא יודעת מה זה אומר אבל מישהי שיכולה לשפוך קצץ אור ? זה נחשב הרבה זקיקים יחסית למישהי עם רזרבה נמוכה ? השאיבת בייציות תהיה ביום שני הקרוב ואני מפחדת לפתח ציפיות שישאבו הרבה בייציות

אני עולה במדרגות (רק קומה או 2 ) ומרגישה דפיקות בבטן כמו דפיקות לב בבטן אבל זה לא הגיוני כי אני רק בשבוע 10 מה זה יכול להיות?

לאחרונה אני מקבלת הערות מהמשפחה שלי ושל בעלי שהילד שלנו יהיה מפונק ולא מאושר בלי אחים, שיהיה לו משעמם ושהוא לא ידע איך לחלוק אהבה ורכוש. בעלי מטפטף מדי פעם שהוא רוצה עוד ילד, אבל הפער בין הרצון למציאות גדול - הוא רוצה ולא רוצה, וכך גם אני. אני לא מוכנה להביא כרגע עוד ילד לעולם, כי לדעתי כשהאמא מאושרת ומוכנה נפשית גם הילד מאושר. אני מנסה להסביר לסביבה (למרות שאני לא חייבת), שזה לא הזמן כרגע, ואולי לא בכלל - מי יודע מה יהיה בעתיד. אני רוצה להתמקד בעצמי ובילד שלי, יש לי תוכניות להגשים שאני יודעת שלא אוכל לעשות אותן עם עוד ילד צמוד, עברתי דיכאון קשה אחרי לידה ועכשיו החלמתי ב״ה ואני מרגישה בטוחה יותר ורגועה עם הילד, מצאתי את דרך הזהב איתו. מצד שני, השעון הביולוגי מתקתק ואני לא הופכת צעירה יותר וזה לא כיף להביא ילד בגיל 40 פלוס שאתה כבר שחוק ורוצה לחיות את החיים… אני באמת בדילמה.

בוקר טוב בנות טיפה חפירה אבל רוצה לכתוב לכן המלצה :) שבוע שעבר הייתי בשבוע 6 והתחלתי להרגיש את הבחילות והעייפות בצורה מאד חזקה. אתמול נכנסתי לשבוע 7 (לא צמתי כיפור) ועדיין, כל דבר שהכנסתי לפה שלי פשוט הקאתי אותו. בקושי הצלחתי לשתות, והדבר היחיד שהצלחתי לאכול כל היום זה חצי פיתה. בעלי ניסה להביא לאכול במהלך היום אבל פשוט נגעלתי, לא יכולתי להריח ופחדתי להקיא. כל היום אתמול בעיקר ישנתי כדי לא להרגיש את הבחילות. לקראת צאת כיפור החלטתי שזהו! אני צריכה וחייבת ללכת לבית חולים כדי שיביאו לי טיפול ויסבירו לי מה לעשות הלאה. לא יכול ליהיות שאני אמורה להמשיך ככה ולנהל שגרת חיים שאני חצי בן אדם. ובמיוחד- אני חייבת להביא אוכל ושתייה לעובר שלי (וגם לי), ובינתיים אני לא עושה את זה . במיוחד שבצאת כיפור ראיתי שירדתי כמעט 2 קילו! הלכתי למיון בוולפסון, קיבלו אותי למיון נשים, בדקה אותי אחות ורופאה מקסימות. ראו שהעובר בסדר , לקחו לי דם, והביאו לי עירוי של נוזלים ועירוי של נוזלים לבחילות. הרגיעו אותי ואמרו שזה קורה לכל הנשים וזה תקופה וזה יעבור. הסבירו לי בדיוק איך להשתמש בבונגסטה , והסבירו לי איך לנהל את השגרה שלי מבחינת אוכל. אחרי 3 שעות ששכבתי במיטה עם עירוי, השתחררתי לבית, הלכתי לישון , וקמתי כמו חדשה! ולסיכום מה שאני אומרת, תרגישו את הגוף שלכן, ברור שלא כיף ללכת לבית חולים. אבל תדעו להבחין מתי כבר ההרגשות הן מוגזמות. תזכרו שאנחנו צריכות לדאוג לעצמנו ולעובר שלנו. וכן- ללכת לבית חולים זה גם אופציה אם אין ברירה ואין מה לפחד מזה. הצוות במיון נשים מקסים וממש מבין ומקבל ומרגיע :) מאחלת לכולן להרגיש טוב ושלא נצטרך לראות בית חולים עד הלידה ❤️

היי, איזה גיל השיניים מתחילות לצאת? הבן שלי בגיל שלושה חודשים והוא שם הרבה את היד שלו בפה ויש לו הרבה ריור.. איך אפשר לזהות והאם יש מקרים שכבר בגיל כזה להוציא שיניים ?

עזרההה היא עווווווד שניה יוצאת ואניי מתלבטת לורן אלין