הי בנות רוצה להתיעץ איתכן הבן שלי חגג יום הולדת ולקראת הסוף חברה שלי פנתה אליי ״חיים שלח ואו כל השבוע היתי עם וירוס בטן לא הרגשתי טוב לא הספקתי לקנות מתנה״ סבבה באמת הבנתי וזרמתי .. היתי בטוחה שהיא תגיע ותביא לילד מתנה (גרה לידי) מאז עבר כבר חודש.. רואה אותה ומדברת איתה כמעט כל יום היא כיובן כבר לא חולה והלכה מאז לים הופעות מסעדות ובילוים לא הזכרתי את המקרה מאי נעיות אבל זה יושב לי ממש ומציק לי מציינת שחודש לפני הבן שלה חגג וקניתי לו מתנה ב120 שקל ולא רק זה גם צילמתי לה אןפציות שתבחר מה הכי יאהב מציינת גם שאין להם בעיות כלכליות בכלל בכלל ויודעת את זה מקרוב אז זה לא האישיו הייתן מדברות איתה על זה או מבליגות? תודה 🙏🏻
אמהותאמהות
💬20 תגובות

תגובות (20)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביולי 2023 בשעה 11:31
מבליגה וביום הולדת הבא שלה שתחפש אותי בסיבוב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביולי 2023 בשעה 11:34
מבליגה...כנראה שכחה..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביולי 2023 בשעה 11:35
איך שוכחים דבר כזה? לא חושבת ששכחה פשוט ראתה שאני מדברת איתה והכל כרגיל אז היא מרשה לעצמה לחסוך על מתנה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 ביולי 2023 בשעה 11:35
מבליגה ופעם הבאה לא משקיע בה יותר מידי מחשבה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

היי לכולן❤️ חשוב לי לפרסם את סיפור ההריון שלי כדי שאם מישהי מוצאת את עצמה באותה סיטואציה ומחפשת לשמוע מקרה דומה או אוזן קשבת שתקרא את זה, כי זה כל מה שאני חיפשתי באותו הזמן שאני חוויתי את זה. היה לי הריון תקין ומשעמם, נהנתי ממנו כלכך, התרגשתי, חיכינו לפגוש כבר את הנסיך הקטן שלנו, ככה עובר לו עוד שבוע ועוד שבוע… עד שהגעתי לשבוע 30. בשבוע 30 הגעתי לבדיקה שגרתית אצל הרופאת נשים שלי זאת הייתה בדיקה אחרונה אצלה לפני שהיא בעצמה יוצאת לחופשת לידה, אז זאת הייתה ביקורת אחרונה אצלה. עושה לי אולטרסאונד ומסתכלת ואז תוך כדי מציינת וממלמלת ״מה זה יש לו רגל קצרה״, אני לא מבינה מה היא אומרת, מחכה שנסיים את הבדיקה שתסביר לי מה היא רוצה, והיא מסבירה שהעצם ירך קטנה בשבועיים וחצי מגיל ההריון. עכשיו אני בכללי בן אדם חרדתי ולחוץ לא מבינה מה זה אומר ומה זה כל המילים על האחוזונים שהיא מציינת אבל מנסה לשמור על רוגע ולא להילחץ ולעשות סקירה מכוונת כמו שהיא אמרה. שבוע לאחר מכן (שבוע 31) הגעתי לסקירה מכוונת, הרופא בדק ממש הכל מכף רגל ועד ראש ובסוף סיכם לנו שכל העצמות הארוכות של העובר קצרות מגיל ההריון אבל לא משהו חריג שהוא רואה צורך עכשיו להמשיך בו טיפול אלא רק מעקב וזה הכל, יצאתי מהבדיקה מחוייכת ויכולתי סוףסוף לנשום, עד שבאותו הערב הרופאת נשים מרימה אליי טלפון ונשמעת לא מרוצה מהתוצאות של הסקירה ואומרת לי ב*טלפון*: תגידי…מי שפיר והפסקת הריון על הפרק?״, חשכו עיניי לא מבינה מה זה המילים האלה שהיא אומרת לי בשבוע 31!!!!! אמרתי לה מאיפה זה בא??? הרופא אמר היום שהכל תקין מה את רוצה??? וזהו זאת השיחה האחרונה שלי איתה וככה היא השאירה אותי להמשך ההריון כי היא עזבה כבר. ישר אחרי השיחה קבעתי תור לפרופסור פרטי שאליו הלכתי יום אחרי לסקירה מכוונת, הוא הגיע לאותן תוצאות ומדדים של הרופא מהקופה יום לפני, אבל גם ציין שעצמות קצרות יכולות להעלות את הסיכון לתסמונת דאון ושהבחירה בידיי אם בשבוע כזה אני עושה בדיקת מי שפיר שזה כולל גם זריקה להבשלת ריאות במידה ותתפתח לי לידה כתוצאה מהבדיקה. יוצאת בוכה מהפרופסור, מגיעה אחרי שבוע לרופא נשים חדש כי אני צריכה שמישהו ימשיך את הטיפול בי כי הרופאה עזבה, תוך כדי הביקורת אצלו אני מגלה שהרופאת נשים בכלל לא פתחה לי כרטיס הריון ושכל הנתונים על ההריון שלי במחשב ריקים, אבל זה כבר לסיפור אחר לגמרי כמה היא חסרת אחריות… בקיצור אותו סיפור עם הרופא הזה גם, גם הוא מדבר על הפסקת הריון, הוא מציין שממצא כזה של עצמות ארוכות קצרות יכול להיות גמדות או תסמונות גנטיות, ובקיצור לא נתן לי להיות אופטימית או עם תקווה כל שהיא כי הוא אומר שפער כזה זה מצביע על משהו שלא תקין, פשוט הרגשתי מרוסקת… מאז הייתי בעוד 2 סקירות מכוונות פעם בשבוע 35 פעם בשבוע 36 (שאני לגמרי מתחרטת שעשיתי אותן) בסקירות האלה יצא שהפער גדל ושהעצמות קטנות פתאום ב4 שבועות מגיל ההריון. ממשיכה ללכת לביקורות רגילות אצל הרופא נשים עד ללידה, כי אין מה לעשות…צריך, ועדיין בכל ביקורת מדובר על זה שאני יכולה ללכת לועדה להפסקת הריון כדי להפסיק את ההריון וכל פעם מחדש אני יוצאת מהרופא שבורה ומרוסקת עוד יותר. ככה היה ממש עד הביקורת האחרונה לפני הלידה, בתוך כל הקושי והגיהנום הזה היה לי את בעלי וגיסתי שהם גרמו לי לא לוותר, ולבחור בדרך האמונה, כל יום התפללתי, הדלקתי נר, עשיתי סגולות, ביקשתי, לקחתי על עצמי דברים, זה באמת עזר לי, זה באמת חיזק אותי, זה באמת מצב שהרגשתי שאין מה לעשות חוץ מאמונה❤️ ואז זה הגיע, שבוע 41+4 ילדתי את הנסיך שלי, שגם בלידה הוא כנראה קצת רצה להבהיל אותנו, הוא יצא ולא בכה כי בלע קצת דם ומי שפיר, אבל עם טיפול מהיר וטוב של הבית חולים הוא שוב היה לי על הידיים מהר❤️ בתינוקייה בדק אותו אורטופד שאמר לי שהכל תקין ובסדר איתו וחזרתי לאותו האורטופד גם בבדיקה של האולטרסאונד מפרקי ירך בגיל חודש וחצי וביקשתי שיבדוק את כולו שוב וכך הוא עשה וברוך ה׳ הכל תקין🙏 משבוע 30 היה לי לא פשוט, היה לי לא קל, היה המון בכי, המון נפילות, פתאום קושי לדבר לבטן שלי ולחבק את העובר שלי, כל ההתרגשות והשמחה התחלפו בפחד וחרדה, אבל תודה לבורא עולם גם על זה, כל הדרך הזאת שעברתי שווה את המתנה שיש לי בידיים, הנסיך הקטן שלנו שאנחנו מודים עליו בכל יום❤️ מאחלת לכולכן הריון תקין ומשעמם (שעכשיו אני מבינה לגמרי למה אומרים את זה) ולידה קלה כתרנגולת ובידיים מלאות אמןןןןן!🙏❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬31 תגובות❤️19 אהבה👍31 לייקים😢2 עצב