באיזה גיל מפסיקים לגמרי עם הבקבוק? (תמ"ל)

היי שבוע 36+4 עם כאבי מחזור חזקים שבאים והולכים האם תקין?

באיזה שבוע העובר מתחיל לשמוע?

שבוע 11+3, חייבת לפרוק. אני חוזרת בתשובה לפני שנתיים וחצי עשיתי הפלה מרצון (בן זוג), לא הסתדר ונפרדנו... התחלתי תהליך יותר רציני של חיזוק, חזרתי בתשובה והתחלתי שידוכים, מפה לשם הכרתי את בעלי, אחרי החתונה הבן אדם התהפך 180 מעלות, לא היה כמעט שבוע בלי ריבים, ריבים קיצוניים.. והכי גרוע שאני רבה עם עצמי, הוא אדיש,מנותק,לא אכפתי בעליל! והשיא של השיאים, אני לא יודעת עליו כלום!!!!!! גיליתי כל כך הרבה דברים (לא ממנו) אחרי החתונה, מצאתי אצלו כדורים קלונקס וציפרלקס, אציין שביום שבת של ראש של השנה (החג היה שישי שבת ראשון) הוא הלך והשאיר אותי לבד בבית עד 17:00 בערב מהבוקר, שאני בלי אוכל בלי שתייה בעיר שאני לא מכירה בלי משפחה בלי חברות לבד לבד לבד!!!!!! לא יודעת להגיע לבית שאירח אותנו. והשוס-הוא היה גר בבית הזה שאירח אותנו תקופה לא קצרה, יש שם בנות בגיל ההתבגרות (הגדולה בת 17), מסתבר שבזמן שאני חשבתי שאני הולכת להתחתן עם גדול הדור הבן אדם היה מתכרבל איתה בשמיכה, אמר שאם היא הייתה יותר גדולה היה מתחתן איתה (יש בינהם הפרש של 10 שנים). וחכו אם חשבתן שזה נגמר.... מול הפרצוף שלייייי חיבק חברות שלה בחג, פתח עליי בבית הזה שאני רוצה כל היום לשכב איתו, ואם אתן עדיין מרימות גבה אז כן, סלחתי על כל זה, והאדון עוד בראש שאני לא בסדר חח... ולענייננו.... כיום שאני בהריון, חוסר אכפתיות, חוסר התעניינות, מסתבר שהגברת התחילה לעבוד איתו, הוא אומר שהוא מסיים לעבוד ומגיע אחרי תקופה הביתה, גם מחברים/משפחה... עד כה לא חשבתי שהוא בוגד בי אני גם לא חושבת שהוא מסוגל, אבל מסתבר שהוא גם הביא לה בושם, ועכשיו אני כבר לא יודעת מה לחשוב, הוא לוקח אותה איתו לעבודה כל יום ומחזיר אותה? רק מציינת לכן שאתמול כבר הצבתי בפנייך גירושין, הוא לא ניסה אפילו לשכנע אותי, עד לרמה שאמרתי לו שאני רוצה את הריהוט בבית והוא אמר שהוא קנה חצי מהדברים, דרך אגב מ5 בערב עד עכשיו הוא בכלל לא דיבר איתי. מיותר לציין שלא ישנתי בבית וזה מעניין לו את הביצה איפה אשתו... מקווה לבשורות טובות, מזבח בוכה שבית מתפרק. תתפללו עליי אחיות יקרות ועל עם ישראל, שלא נהיה מפולגים, לא בבית ולא בינינו... רוצה שהילד/ה שלי יגדלו לזוג הורים בריאים אוהבים ומאושרים. לא יודעת אפילו מה המטרה של הפוסט הזה כי אני יושבת מרוסקת ולא מפסיקה לבכות ולעשן, הילד שלי לא אשם אבל אני גם לא יודעת אם אני רוצה אותו בכלל... תעשו לי טובה ואם אין לכן משהו טוב להגיד אל תגיבו בכלל.

דחוף דחוף מאתמול מחפש. עזרה הי בוקר טוב לכולם אני ממש רעבה אני אמא לילד בן שנה אין לי אוכל מישהו יכול לעזור לי בבקשה

*פרסום הנס שלי:* נתחיל בזה שיש לי שחלות פוליצסטיות, זה אומר שאני מקבלת מחזור כל 8-9 חודשים במקרה הטוב. קבענו תור ב-8.10 שאני מתחילה טיפולי פוריות עם כדורי ביוץ. לפני שלקחתי את הכדורים לביוץ הרופאה אמרה לי לעשות בדיקה ביתית ליתר ביטחון. ב-6.10 יום שישי באנו לעשות חג בשדרות אצל ההורים של בעלי ועשיתי שם את הבדיקה ואני רואה שהבדיקה חיובית! הולכים לקנות עוד בדיקה וגם היא חיובית. ב-7.10 אנחנו מתעוררים לאזעקות בלתי פוסקות, היום ממשיך ואנחנו מבינים שמדובר בדבר לא רגיל כשאנחנו שומעים את היריות ורואים את התמונות הקשות. בהמשך היום מהפחד והבהלה מהמצב (באופן כללי אני מגיבה לא טוב לאזעקות) מתחיל לי דימום. חשבתי שאולי זה השתרשות ואולי הכל יהיה בסדר. לקראת מוצאי שבת הדימום התגבר שכבר לא היה מקום לספק.. ניסינו להתקשר למדא או לכל אמבולנס פרטי אחר אבל כולם היו תפוסים בעקבות היום הנוראי. מד"א בו זמנית אומרים לי גם שאני חייבת להתפנות. רצינו לצאת מהעיר עצמאית לבית חולים ולהסתכן כי עדיין יש מחבלים בעיר אבל העיר הייתה נצורה ולא היה אפשר לצאת ולהיכנס מלבד אמבולנסים. נשארנו בלית ברירה בבית כשאני מדממת לאורך הלילה. ב8.10 יום ראשון יצאנו על הבוקר ישר לבית חולים בירושלים למרות שעדיין היה מסוכן ועדיין לא חוסלו כל המחבלים. כשהגעתי לבית החולים בישרו לי שהייתי בהתחלה של הריון והוא נפל. לאחר כחודש וחצי החלטנו שאנחנו שוב מתחילים את הטיפול. ולפני שמתחילים שלחו אותי לאולטרסאונד כללי לבדיקה, שם אומרים לי שבייצתי ולחכות שבועיים לראות אם אני מקבלת מחזור. אני מחכה שבועיים ועושה בדיקה ביתית והבדיקה חיובית! אני קובעת ישר בדיקת דם וכשמגיעות התוצאות מגלה שב״ה אני בהריון אבל המספר של הבטא גבוה שלא תואם הריון של שבועיים. ישר קבעתי תור לרופאה והיא שלחה אותי לאולטרסאונד לבדיקה שבה אני מגלה שאני בהריון של 6 שבועות ושאחרי ההפלה נקלטתי ישר ב״ה!!! שמחנו מאוד על הנס הגדול שקרה לנו וחשבנו שעכשיו הכל בסדר. בשבוע ה-19 להריון גילו לי שליית פתח, זה אומר שהשלייה חוסמת את צוואר הרחם וגורמת לדימומים ולסכנה לעובר. ההוראות במצב הזה הן לנוח ולא להתאמץ יותר מדיי. בשבוע 22 התחיל לי דימום מסיבי וחשבנו על הנורא מכל. הגענו לבית החולים והבהירו לנו שהכל בסדר אבל אם זה יקרה שוב נהיה מאושפזים עד הלידה. זה קרה שוב עוד 3 פעמים, והחל משבוע 26 הייתי במחלקת נשים להריון בסיכון עד הלידה. ילדתי בשבוע 35 בניתוח קיסרי תינוק מתוק ובריא! זה פרסום הנס שלי, תודה ל-ה'.